מ"ג תהלים כב כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים כב · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ
  עֱנ֬וּת עָנִ֗י
וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ
  וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ענות עני" - צעקת דל כל ענייה שבמקרא לשון צעקה ועוד יש לפתור ענות לשון הכנעה כמו (שמות י') לענות מפני שהוא נכנע ומתפלל לפניך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי לא בזה", ר"ל "ענות" ועוני של "העני" לא בא בעבור שהוא "מבזהו", שהוא בעיניו כדבר בלתי נחשב להשגיח עליו כאשר לא ישגיח אדם על החתולים, או בעבור "שמשקצו" מחמת שנאה שיש לו עליו, (כמ"ש הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך), ולא מצד שאינו משגיח על כל הנעשה בעולם השפל כי "לא הסתיר פניו ממנו", כי "בעת שועו" אליו לישועה הוא "שומע":


ביאור המילות

"ענות". מענין הכנעה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא בזה" - על שלא בזה הכנעת העני

"ובשועו" - אבל כשצעק אל ה' שמע אליו

מצודת ציון

"שקץ" - ענין תעוב

"ענות" - הכנעה כמו לענות מפני (שמות י')

<< · מ"ג תהלים · כב · כה · >>