ביאור:תהלים קטו - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קטו)

מזמור 'לא לנו' נאמר בתפילת ההלל כשני חלקים נפרדים, וחלקו הראשון אף מושמט באירועים בהם רצו להמנע מאמירת "הלל שלם" (הנאמר רק בימים העיקריים במועדי שלש הרגלים

לֹא לָנוּ לא עבורנו, לא בשבילנו..., יְהוָה - לֹא לָנוּ, - כִּי אלא לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד! - עַל חַסְדְּךָ... עַל אֲמִתֶּךָ על כך שאתה תומך בעושי האמת ופוגע במציגי מצג השווא...
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם האומות, ואולי הכוונה לאומות הבאים מן הים "אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם?" - וֵאלֹהֵינוּ והרי אלהינו אשר בַשָּׁמָיִם ומסוגל לראות את כל העולם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה!!


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

עֲ‍צַבֵּיהֶם משחק מלים עם כעס - 'עצב' בלשון המקראית, חילוף עם "שמחתם" כפי שכנראה היו מכנים את האלילים. ביטוי זה זה נבחר מכיוון שכביכול אנשי האומות מרגיזים בכך את האל כֶּסֶף וְזָהָב, - מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם!
פֶּה לָהֶם - וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם - וְלֹא יִרְאוּ!
אָזְנַיִם לָהֶם - וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם - וְלֹא יְרִיחוּן!
יְדֵיהֶם? - וְלֹא יְמִישׁוּן! רַגְלֵיהֶם? וְלֹא יְהַלֵּכוּ! לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם!
כְּמוֹהֶם כמו האלילים שאינם מסוגלים לחוש או לנוע יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם! - כֹּל וכן כל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם!
יִשְׂרָאֵל ולעומתם, ישראל, העם הפשוט: - בְּטַח בַּיהוָה! - עֶזְרָם של הבוטחים בו. כלומר: הוא העוזר לכל הבוטחים בו וּמָגִנָּם כלי מלחמה לעצירת החרב והחצים הוּא.
בֵּית אַהֲרֹן הכהנים שבמשכן ובמקדש - בִּטְחוּ בַיהוָה! - עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.
יִרְאֵי יְהוָה כנראה הכוונה לקבוצות ה'נביאים' (המתוארים בכמה מקומות בספרי התנ"ך בִּטְחוּ בַיהוָה! - עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.
יְהוָה זְכָרָנוּ זכר אותנו! יְבָרֵךְ והוא יברך אותנו (כמפורט להלן, ובמקביל לקריאות בשלושת הפסוקים הקודמים)...
יְבָרֵךְ - אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל!
יְבָרֵךְ - אֶת בֵּית אַהֲרֹן!
יְבָרֵךְ - יִרְאֵי יְהוָה!
...הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים!
יֹסֵף יגדיל את מספרכם יְהוָה עֲלֵיכֶם! עֲלֵיכֶם... וְעַל בְּנֵיכֶם!
בְּרוּכִים אַתֶּם כביכול האל כורע ברך לפניכם לַיהוָה - עֹשֵׂה לאותו אל אשר עשה, וחז"ל הדגישו את הפעולה גם בהווה שָׁמַיִם, וָאָרֶץ הן את השמים והן את הארץ. (בניגוד לתיאור האלילים קודם, ובהמשך לתחילת המזמור בעניין השמים והארץ!
הַשָּׁמַיִם? - שָׁמַיִם לַיהוָה אין לנו אפשרות לגעת בשמש בירח ובכוכבים! וְהָאָרֶץ? - נָתַן לִבְנֵי אָדָם כאן אנחנו יכולים לפעול.
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ אך למרות היותנו "בארץ", רק כל עוד אנחנו מהלכים עליו, ולא כשנמות, וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה לדממה. למקום השאול, כלומר: למוות, היורדים לקבר.
וַאֲנַחְנוּ ואילו אנו, שאיננו בשמים, ואיננו (עדיין) יורדי דומה נְבָרֵךְ יָהּ כינוי מקוצר לשם האל, מֵעַתָּה, וְעַד עוֹלָם וכל עוד העולם קיים, או: ולתמיד, שכן העולם תמיד יהיה!
- הַלְלוּ הריעו ועשו הולילות - כלמור: קולות "לולולו" של שמחה יָהּ!