עם טעמים:
אָנָּ֣ה יְהֹוָה֮ כִּי־אֲנִ֢י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמֽוֹסֵרָֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
אנה - כמו: אנא חטא והוא לשון תודה כי תתחלף מלת אנה בה"א, או באל"ף לשנים טעמים: פעם לשון פיוס ופעם לשון תודה, כמו זה שהוא מודה לשם אנה ה' כי אני עבדך כי זה איננו לשון פיוס, רק אם יאמר אנה ה' הושיעה נא הוא לשון פיוס וככה מלת אולי פעם שמא ופעם כמו מתאוה, אולי אוכל להלחם אולי יהיה זה ופעם שמא אולי לא תאבה האשה מפי החכם.
פתחת למוסרי - כאילו היה קשור במוסרות והלמ"ד נוסף כלמ"ד, הרגו לאבנר.
"אנה", (חלק ה'), עתה יתחיל להתפלל שיצילהו ה' מיד אויביו הקמים עליו, שהוא מלך אשור וכל המונו, "אנה ה' כי אני עבדך", ואין ראוי שתמסרני לעבוד לאדון זולתך, ואיני כעבד מקנה כסף רק אני "בן אמתך" כעבד יליד בית, וא"כ מהראוי כי "פתחת למוסרי", כי תפתח את המוסרות ששם מלך אשור עלי:
