מדרש רבה על בראשית לב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"ויהי לי שור וחמור..."

ר' יהודה ור' נחמיה, ורבנן.

ר' יהודה אומר: משור אחד יצאו שוורים הרבה, ומחמור אחד יצאו חמורים הרבה.

ר' נחמיה אמר: לישנהון דברייתא היא, חמורתא גמלתא.

רבנן אמרי:

  • שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים לג יז): "בכור שורו הדר לו".
  • חמור זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט ט): "עני ורוכב על חמור וגו'".
  • צאן אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד לא): "ואתנה צאני צאן מרעיתי".
  • ועבד ושפחה - (תהלים קכג ב): "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, [כעיני שפחה אל יד גברתה]... חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז".

(מתוך בראשית רבה עה#ו).


דבר אחר: "ויהי לי שור וחמור..." -

  • שור, זה יוסף, שנאמר (דברים לג יז): "בכור שורו הדר לו".
  • חמור, זה יששכר, דכתיב (בראשית מט יד): "יששכר חמור גרם".
  • ובן בנו של יוסף, עומד לכלות את עמלק, שנאמר (שמות יז יג): "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב".
  • ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו, שנאמר (דברי הימים א יב לג): "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים".
  • וצאן, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד לא): "ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם".
  • ועבד, זה דוד, שנאמר (תהלים קטז טז): "אני עבדך בן אמתך".
  • ושפחה, זו אביגיל, שנאמר (שמואל א כה מא): "הנה אמתך לשפחה".

(מתוך בראשית רבה עה#יב).

<< · מדרש רבה על בראשית · לב · ו · >>