קטגוריה:דברים לג יז

<< | ספר דברים • פרק ל"ג • פסוק י"ז | >>

בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה.

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.

המהדורה המוטעמת:

בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

בְּכ֨וֹר בְּכ֨וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1060
מורפ': HNcmsc שׁוֹר֜וֹ שׁוֹר֜ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7794
מורפ': HNcmsc/Sp3ms הָדָ֣ר הָדָ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1926
מורפ': HNcmsa ל֗וֹ ל֗ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms וְקַרְנֵ֤י וְ - ו' החיבור
קַרְנֵ֤י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך

צורת יסוד: c/7161 a
מורפ': HC/Ncbdc רְאֵם֙ רְאֵם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7214
מורפ': HNcmsa קַרְנָ֔יו קַרְנָ֔י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7161 a
מורפ': HNcbdc/Sp3ms בָּהֶ֗ם בָּ - מילת יחס
הֶ֗ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3mp עַמִּ֛ים עַמִּ֛ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmpa יְנַגַּ֥ח יְנַגַּ֥ח - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5055
מורפ': HVpi3ms יַחְדָּ֖ו יַחְדָּ֖ו - תואר הפועל

צורת יסוד: 3162 b
מורפ': HD אַפְסֵי אַפְסֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 657 a
מורפ': HNcmpc־אָ֑רֶץ אָ֑רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsa וְהֵם֙ וְ - ו' החיבור
הֵם֙ - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/1992
מורפ': HC/Pp3mp רִבְב֣וֹת רִבְב֣וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 7233
מורפ': HNcfpc אֶפְרַ֔יִם אֶפְרַ֔יִם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 669
מורפ': HNp וְהֵ֖ם וְ - ו' החיבור
הֵ֖ם - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/1992
מורפ': HC/Pp3mp אַלְפֵ֥י אַלְפֵ֥י - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 505
מורפ': HAcbpc מְנַשֶּֽׁה מְנַשֶּֽׁה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4519
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

בְּכ֨וֹר קדמא (משרת, דרגא 5) שׁוֹר֜וֹ גרש (שליש, דרגא 4)

הָדָ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) ל֗וֹ רביעי (משנה, דרגא 3)

וְקַרְנֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) רְאֵם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

קַרְנָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בָּהֶ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)

עַמִּ֛ים תביר (משנה, דרגא 3)

יְנַגַּ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) יַחְדָּ֖ו טפחא (מלך, דרגא 2)

אַפְסֵי־אָ֑רֶץ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהֵם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

רִבְב֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) אֶפְרַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְהֵ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

אַלְפֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) מְנַשֶּֽׁה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ יש לו הדר כמו לשור בכור, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו - בָּהֶם בקרניו עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ בכל קצות הארץ. וְהֵם ובאנשי שבט יוסף יש שני שבטים, אפריים ומנשה רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	רַבָּא דִּבְנוֹהִי זִיוָא לֵיהּ וּגְבוּרָן אִתְעֲבִידָא לֵיהּ מִן קֳדָם דְּתוּקְפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ בִּגְבוּרְתֵיהּ עַמְמַיָּא יְקַטֵּיל כַּחְדָּא עַד סְיָפֵי אַרְעָא וְאִנּוּן רִבְּוָתָא דְּבֵית אֶפְרַיִם וְאִנּוּן אַלְפַיָּא דְּבֵית מְנַשֶּׁה׃
ירושלמי (יונתן):	בְּכוֹרוֹתָא הֲוָת חַמְיָא לִרְאוּבֵן וְאִתְנְטִילַת וְהִינוּן רִבְוָותָא דִקְטוֹל יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן בְּגִילְגְלָא דְהוּא מִדְבֵית אֶפְרַיִם וְהִנוּן אַלְפַיָא דִקְטוֹל גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ בִּמְדִינָאֵי דְהוּא מִדְבֵית מְנַשֶׁה:
ירושלמי (קטעים):	בְּכוֹרוֹתָא וּמַלְכוּתָא וִיקָרָא וַהֲדָרָא דְיוֹסֵף אִנוּן אֲרוּם כְּמָא דְלֵית לְמִפְלוֹחַ בִּבְכוֹרֵי תּוֹרָתָא וְלָא לִמְשַׁעֲבְּדָא בְּקַרְנֵי רְאֵימָא אֶלָא הֵיךְ תּוֹרָא וְרִימְנָא מְנַגְחִין בְּקַרְנֵיהוֹן כַּךְ הֲווֹן עַמָא הָאִלֵין בְּנֵי שִׁבְטָא דְיוֹסֵף נַפְקִין לִקְרָבָא לְקָבֵל שַנְאוֹי וּמְקַטְלִין מַלְכִין עִם שִׁלְטוֹנִין אִנוּן רַבְרְבָתָא דִקְטַל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן אֱמוֹרָאֵי וְהוּא מִן שִׁבְטָא דִבְנוֹי דְאֶפְרַיִם וְאִנוּן אַלְפַיָא דִקְטַל גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ מִן מִדְיָנָאֵי דְהוּא מִן שִׁבְטָא דִבְנוֹי דִמְנַשֶׁה:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

בכור שורו הדר לו - מלמד שניתן לו הוד למשה, והדר ליהושע; שאלו ניתן הוד ליהושע - אין כל העולם יכול לעמוד בו:

וקרני ראם קרניו - שור כחו קשה, אבל אין קרניו נאות; ראם קרניו נאות, אבל אין כחו קשה; ניתן ליהושע כחו של שור וקרנו של ראם:

בהם עמים ינגח - וכי מה עמים כיבש יהושע? והלא לא כיבש אלא ל"א מלכים! - מלמד שכיבש מלכים ושולטונים שהיו מסוף העולם ועד סופו:

יחדיו אפסי ארץ - וכי כמה ארצות כיבש יהושע? אלא פרטום זה קטן, כל מלכים שעיבד בה מלכים ושולטונים. ר' יהודה אומר: וכי ל"א מלכים שעבד? כולם היו בארץ ישראל, כדרך שעובדים ברומי עכשיו, שכל מלך ושולטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחיילות - אומר: לא עשיתי כלום!

והם רבבות אפרים - לפי שלא מפורש לנו עושרם של כנעניים. ומה ת"ל ויאמר אדוני בזק, ע' מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני? והרי דברים ק"ו: ומה אדני בזק, שאינו כדי לימנות עם מלכי כנען, היו ע' מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים מלקטים תחת שולחנו - בוא למוד וראה עושרם של כנעניים מה היה:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בכור שורו" - יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות שנאמר אף אני בכור אתנהו וכן בני בכורי ישראל

"שורו" - שכחו קשה כשור לכבוש כמה מלכים

"הדר לו" - נתון לו שנאמר ונתתה מהודך עליו

"וקרני ראם קרניו" - שור כחו קשה ואין קרניו נאות אבל ראם קרניו נאות ואין כחו קשה נתן ליהושוע כחו של שור ויופי קרני ראם

"אפסי ארץ" - שלשים ואחד מלכים אפשר שכולם מא"י היו אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחוזה בא"י שחשובה לכולם היא שנאמר נחלת צבי צבאות גוים

"והם רבבות אפרים" - אותם המנוגחים הם הרבבות שהרג יהושוע שבא מאפרים

"והם אלפי מנשה" - הם האלפים שהרג גדעון במדין שנאמר וזבח וצלמונע בקרקר וגו'

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ – יֵשׁ בְּכוֹר שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וּמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהלים פט,כח); וְכֵן: "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד,כב).
בְּכוֹר – מֶלֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ.
שׁוֹרוֹ – שֶׁכֹּחוֹ קָשֶׁה כְּשׁוֹר לִכְבֹּשׁ כַּמָּה מְלָכִים.
הָדָר לוֹ – נָתוּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (במדבר כז,כ).
וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו – שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, וּרְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה; נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר, וְיֹפִי קַרְנֵי רְאֵם (ספרי שנג).
אַפְסֵי אָרֶץ – שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. אֶפְֹשָׁר שֶׁכֻּלָּם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ? אֶלָּא אֵין לְךָ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ פַּלְטְרִין וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֲשׁוּבָה לְכֻלָּם הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם" (ירמיהו ג,יט; ספרי שם).
וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם – אוֹתָם הַמְּנֻגָּחִים, הֵם הָרְבָבוֹת שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם.
וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה – הֵם הָאֲלָפִים שֶׁהָרַג גִּדְעוֹן בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר" וְגוֹמֵר (שופטים ח,י).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"בכור שורו הדר לו" - יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות אף אני בכור אתנהו (תהלים פט כח) וכן בני בכורי ישראל (שמות ד כב) מלך היוצא ממנו הוא יהושע כחו קשה כשור לכבוש כמה מלכים וקרני ראם קרניו שור כחו קשה ואין קרניו נאות ראם קרניו נאות ואין כחו קשה נתן ליהושע כחו של שור ויופי קרני ראם והם רבבות אפרים אותם המנוגחים הם הרבבות שהרגם יהושע הבא מאפרים והם אלפי מנשה האלפים שהרג גדעון במדין שנאמר (שופטים ח י) וזבח וצלמונע בקרקר וכמה אלפים נמנו שם לשון רש"י והנה הכתוב מבולבל מאד בפירוש הזה כי "קרני ראם קרניו" כנוי לבכור השור שהוא יהושע ואם כן איך ינגח בהם אלפי מנשה שהם הרוגי גדעון ולשון ספרי (ברכה שנג) לפי שלא פירש לנו כמה הרג יהושע בכנענים תלמוד לומר וזבח וצלמונע בקרקר הכל קל"ה אלף לכך נאמר והם אלפי מנשה וכונתם בזה לדרוש כי גם "בהם ינגח יחדו אפסי ארץ" רמז ליהושע ואמר שאפסי ארץ אלה שינגח הם הרבבות שהרג אפרים הוא יהושע והם האלפים שהרג מנשה אחרי כן שכולם הרגם יהושע ובניהם הקמים אחריהם הרג מנשה בקצתם אלפים וכן שנו שם בהם עמים ינגח יחדו וכי מה כבש יהושע והלא לא כבש אלא שלשים ואחד מלך מלמד שכבש מלכים ושלטונות שהיו מסוף העולם ועד סופו יחדו אפסי ארץ וכי מה ארצות כבש יהושע והלא לא כבש אלא פרטום (חלק) זה קטן אלא כל מלכים ששעבד היו מלכים ושלטונות ופשוטו של מקרא כי בעבור שבירך יוסף בתבואות דמה אותו לשור כי ורב תבואות בכח שור (משלי יד ד) ואמר שיהיה לבכור אשר יוליד הדר מלכות ירמוז ליהושע שהוא ראשון לבית יוסף ויהיה לו גדולה ומלכות וקרני ראם קרניו של שור הנזכר ובקרניו ינגח יחדו אפסי ארץ ואמר כי קרניו שהם שנים הם רבבות אפרים והם אלפי מנשה הקרן הימין לאפרים והשמאל למנשה והנה הזכיר בברכתו שהיו לרבבות ולאלפים כטעם רבבות אלפי ישראל (במדבר י לו)

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

בכור שורו הדר לו. בעבור שהזכיר תבואה המשיל השבט לשור, וכענין שכתוב (משלי יד) ורב תבואות בכח שור, והזכיר בכור לפי שהיה בכורו של רחל, וקרני ראם קרניו בכח רבבות אפרים. וע"ד הקבלה, בכור שורו הדר לו, נתנו ליוסף הצדיק שתי מדות, הנצח וההוד, וזהו שאמר בכור שורו הדר לו, כי הדר הוא הנצח שהוא מימין וההוד שהוא משמאל נרמז בשור כי שם צורת שור כידוע בקבלה, ומפני שנתנו לו שתי מדות אלו המשילו לשני דברים לשור ולראם, המשילו לשור כנגד ההוד ולראם כנגד הנצח. וידעת כי משם נשמעה תפלתו של דוד שנאמר (תהלים כב) ומקרני רמים עניתני, וכן יצאו ממנו שני שבטים שבט אפרים שנקרא על שם פריה ורביה שהוא ענין הרחמים והשני שבט מנשה שנקרא על שם השכחה שהוא מענין הדין.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

בכור שורוי והוא יוסף בכור שורו של שוכני סנה שאע"פ שהמלכות ליהודה ונקרא אריה הנה אחריו במעלה היה יוסף כמו השור אחר הארי כאמרם ז"ל מלך בחיות אריה. בבהמות שור. ובזה היה שבטו של יוסף ראשון בשבטים אחר שבט יהודה כאמרו כדבר אפרים רתת:

" הדר לו" אע"פ שאין לו הוד מלכות הוא ראוי להדר ומעלה:

" בהם עמים ינגח יחדו" כאמרו וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו ועפו בכתף פלשתים ימה יחדיו יבוזו את בני קדם:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

הערות

(יז) "בכור שניתן לו הבכורה כדי שיאות למלכות". שורו הוא כנוי לברכת תבואת הארץ עד"ה (משלי יד ד) ורב תבואות בכח שור וגם כנוי למלוכה שנית ליהודה שיהודה נמשל לאריה שהוא מלך בחיות ויוסף לשור מלך בבהמות. הדר לו שניתן לו ההדר. וקרני ראם קרניו המה הקרנים והגבורה למלחמה: בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ, והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. הם המה הקרנים והוא ברכת רבוי הבנים, מפני שנתחלק לשני שבטים וניתן לו הבכורה לצורך המלוכה כנ"ל, ולזה באה ברכת יוסף אחר בנימין לפי שבנימין היה עם יהודה יחד במלוכה ואפרים ומנשה היו למלכות מיוחדת על ישראל, לכן סמך מלכות למלכות: