הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תאו = ראם[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: תאו

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: תאו

בעבר לכל קבוצה מקבוצות הכוכבים (constellation , קונסטלציה)

קראו על שם חיה מסוימת

על שם איזו חיה נקראה קבוצת "עגלון" "{{{1}}}" "אוריגה" (auriga) "?"

בתורה מצוינים שבע חיות כשרות : איל , צבי , יחמור, אקו , דישן, "תאו" , זמר ( דברים יד ה )

תרגום השבעים ל "תאו (ראם)" הוא "Oryga" ! היום הוא נקרא "(Oryx)"

אם כן "קבוצת האוריגה" נקראה על שם ה "תאו / ראם"

ואכן בזודיאק עתיק של בבל מצויר "ראם (" "Oryx" ")" במיקום של האוריגה (ליד מזל טלה)

לקבוצת האוריגה נודעת חשיבות מיוחדת בגלל כוכבה הראשיCapella / קפלה / עז

יש שני סוגי ראם :

סוג אחד הוא כאמורOryx , אנטילופה בעלת קרנים באורך מטר ( "תועפות ראם" , "קרני ראם" )

על שם הקרניים האדירות הללו כונה הכוכב הראשי של קבוצת האוריגה (Capella ) בשם : "קרן - השפע"

היא קשורה לAmalthea - אמל- תיא (לדעתי - אמל = חמל / נשא / הרים / ראם , תיא = תאו..)

סוג שני הוא שור הבר - בופלו ( Bubalus bubbles, (buffalo , בערבית-פרסית ג'מוס.

(לדעתי - ג'מוס = ע'מוס / להעמיס / לשאת / להרים / ראם ! .. )

הסוג השני של הראם , לא מתייחס לקבוצת עגלון (אוריגה)

אלא לקבוצת נוהג השור (בוטס) , בספר איוב הוא נקרא רים

בעבר כתבתי ש "מענה ה' לאיוב" הוא למעשה תיאור רקיע השמיים

הֲיאבֶה רֵים עָבְדֶךָ אִם-יָלִין עַל-אֲבוּסֶךָ:

הֲתִקְשָׁר-רֵים בְּתֶלֶם עֲבתוֹ אִם-יְשַדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ:

הֲתִבְטַח-בּוֹ כִּי-רַב כּחוֹ וְתַעֲזב אֵלָיו יְגִיעֶךָ:

הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי- (יָשִׁוב) [יָשִׁיב] זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסף: (איוב לט ט)

--

אגב בקשר ל "ראם" , לדעתי מקור שמו של "מנשה" הוא מלשון נשא / הרים / "ראם"

בתורה כתוב שיוסף קרא לו כך "כי "נשני" ה' את כל עמלי ואת כל בית אבי "

נשני = נשאני (הרימני מעל כולם)

"בְּכוֹר "שׁוֹרוֹ" הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי "רְאֵם" קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ

וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה " (דברים לג יז ) הסמל של שבט "מנשה" היה ה "ראם" , ושל אחיו א "פר" ים שור / "פר."

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה בהאתר וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-06-16.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תאו - ראם

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/5457