בראשית רבה עה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · עה · יב · >>


הוסף ביאור

יב. [עריכה]

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר".

"שור" זה יוסף שנאמר (דברים לג, יז): "בכור שורו הדר לו".
"חמור" זה יששכר דכתיב (בראשית מט, יד): "יששכר חמור גרם" ובן בנו של יוסף עומד לכלות את עמלק שנאמר (שמות יז, יג): "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו שנאמר (דה"א יב, לג): "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים".
"וצאן" אלו ישראל שנאמר (יחזקאל לד, לא): "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם".
"ועבד" זה דוד שנאמר (תהלים קטז, טז): "אני עבדך בן אמתך".
"ושפחה" זו אביגיל שנאמר (ש"א כה, מא): "הנה אמתך לשפחה".

באותה שעה הלכו אותן השלוחים אצל עשו וראו עמו גבורים מזויינין ובאו ואמרו ליעקב שנאמר "וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו" מהו "וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" א"ר שמואל בר נחמני ארבע מאות מלכים קושרי כתרים ויש אומרים ארבע מאות מיני אפרכין היו עמו ור' ינאי אמר ארבע מאות ראשי גייסות היו עמו וכיון שאמרו לו ליעקב כל אותה גדולה היה מתיירא והיה מחלק את נשיו ואת בניו לשתי מחנות שנאמר "ויחץ את העם אשר אתו":