קטגוריה:בראשית לב ח
ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַ/יֵּ֣צֶר ל֑/וֹ וַ/יַּ֜חַץ אֶת־הָ/עָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗/וֹ וְ/אֶת־הַ/צֹּ֧אן וְ/אֶת־הַ/בָּקָ֛ר וְ/הַ/גְּמַלִּ֖ים לִ/שְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּדְחֵיל יַעֲקֹב לַחְדָּא וְעַקַת לֵיהּ וּפַלֵּיג יָת עַמָּא דְּעִמֵּיהּ וְיָת עָנָא וְיָת תּוֹרֵי וְגַמְלַיָּא לְתַרְתֵּין מַשְׁרְיָן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּדְחִיל יַעֲקב לַחֲדָא עַל דְלָא עָסַק עֶשְרִין שְׁנִין בִּיקָרָא דְאָבוֹי וְעָקַת לֵיהּ וּפַלֵיג יַת עַמָא דְעִמֵיהּ וְיַת עָנָא וְיַת תּוֹרֵי וְגַמְלַיָא לִתְרֵין מַשִׁרְיַין לְמוֹהֲבוּת לֵאָה וּלְמוֹהֲבוּת רָחֵל: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
ויצר לו — זה הדבר מהבניין הכבד, כמו "והצר לך" (דברים כח, נב).
ויחץ — נפתח היו"ד בעבור אות הגרון הבא אחריו, כמו: "ויעל משה" (שמות יט, כ):רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ח – ט) "ויירא יעקב מאד". הנה הבוטח בה' אין לו לירא מב"ו, והיראה מורה שאין בטחונו כראוי, כמ"ש מי את ותראי מאנוש ימות ותשכח ה' עושך, בפרט שיעקב היה לו הבטחה מה' ולא היה לו לירא, וה' אינו עושה נס למעלה מדרך הטבע רק למי שבוטח עליו בכל לבו, ואחר שראה יעקב שהוא מתירא, לכן "ויצר לו", שזאת עצמו הצר לו שמזה דן שאינו ראוי לנסים אחר שבטחונו בלתי שלם, וע"כ נסה לעשות הכנות טבעיות ותכסיסי מלחמה, "ויחץ את העם עם הצאן והבקר לשני מחנות", היינו שמן העם שאתו דהיינו הנשים והטף עשה מחנה אחת, ומן המקנה והרועים עשה מחנה שניה. "ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת", שהיינו המקנה והרועים, "והכהו", יהיה בתוך כך הנפשות לפליטה, כי אז יודע שבא למלחמה וינוסו או ילחמו אתו:
כלי יקר (כל הפרק)
"ויירא יעקב מאד ויצר לו". ביראה זו יצאו כל המפרשים ללקוט ולא מצאו טעם נכון למה זה ועל מה זה היה מתירא, אחר שהבטיחו הקב"? פעמיים לשמרו, פעם ראשון במראה הסולם נאמר ושמרתיך בכל אשר תלך, פעם שני בהיותו בבית לבן נאמר שוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך, ומה שפירשו שהיה ירא פן יגרום החטא ימאן השכל לקבל דעת זה, כי זה שמונה ימים שנאמר לו בבית לבן שוב אל ארץ מולדתך, וכי יעלה על הדעת לומר שביני ביני נתקלקל וחטא חטאה גדולה שגרמה לו לבטל יעוד זה. ומהרי"א נתחבט מאד בקושיא זו.
והקרוב אלי לומר בהיתר ספק זה, על דרך שאמרו רז"ל (סוטה מא:) אר"א כל המחניף לחבירו לסוף נופל בידו כו', וכמו כן כאן יעקב הרגיש בעצמו שחטא בזה שהחניף לרשע ואמר כה אמר עבדך יעקב, וכן תפשו רז"ל על יעקב כדמסיק (כאן בבר"ר עה.ב) עשו לדרכו הוא הולך כו' ויעקב עשה קודש חול וקרא לעשו אדוני מצד החנופה שהחניף לרשע, על כן היה מתירא כי ידע יעקב שכך היא המדה שכל המחניף לרשע לסוף נופל בידו על כן נאמר ויירא יעקב, ולפי שיעקב בלי ספק היו בידו זכיות כל כך הרבה שיהיו מכריעות על עון זה, מ"מ היה צר לו שינכו לו מזכיותיו על ידי שיצילהו מעשו אחיו, לכך נאמר ויצר לו.
ויש אומרים, ויירא יעקב שמא יהרוג אותו עשו, ויצר לו שהיה מיצר על מיתת אביו יצחק, שהרי עשו אמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את אחי, על כן חשב מאחר שעשו יוצא לקראתו ודאי כבר מת אביו כך מסיק בספר תולדות יצחק. ונ"ל לישב בזה מה שנאמר לעיל (ויצא לא.מב) ופחד יצחק, וכאן אמר אלהי אבי יצחק, והרי אין הקב"ה מיחד שמו ית' על הצדיקים בחייהם (תנחומא תולדות ז) ולמה אמר כאן אלהי אבי יצחק, אלא שלפי שעכשיו היה סבור שאביו יצחק מת מאחר שעשו יוצא לקראתו להרגו. ולפי זה אין אנו צריכין לפרש"י בזה שפירש בשני הבטחות אני בא כו'.
ויש אומרים, ששם אלהים המורה על מדת הדין הזכיר דווקא באבותיו, כי יספיק לו זכות אבות שיוכל לעמוד גם במדת הדין, אבל זכותו קטן עד שמצד עצמו אינו יכול לעמוד כי אם במדת רחמים, לכך נאמר ה' האומר אלי, אבל במדת הדין איני יכול לעמוד כי אין בידי זכיות כל כך, שהרי קטנתי מכל החסדים כי קבלתי שכר גדול יותר ממעשי, כי גברו חסדי האל ית' על כל מעשיו, נמצא שכל מעשיו קטנים מחסדיו, וכמ"ש (תהלים קיז.ב) כי גבר עלינו חסדו.תולדות אהרן (כל הפרק)
"ויירא יעקב מאד, ויצר לו" -
- (ברכות ד.): "ר' יעקב בר אידי רמי: כתיב (בראשית כח) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד - אמר 'שמא יגרום החטא'."
- (סנהדרין צח:): "ר' יעקב בר אידי רמי: כתיב (בראשית כח) הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב מאד וייצר לו - שהיה מתיירא שמא יגרום החטא."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב ח.
פחדיו של יעקב
פחדים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. ניתן ללמוד על כמה דרכים להתמודדות עם פחדים ממעשיו של יעקב אבינו לאחר ששמע שעשו אחיו הולך לקראתו בראש מחנה של 400 איש:
(בראשית לב ח): "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ..."
ההבטחה
מדוע יעקב ירא, והרי ה' בכבודו ובעצמו הבטיח לו לפני כן (בראשית כח טו): "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאֵת, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ"?
ועוד: אם יעקב היה פחדן, מדוע לא פחד בפרק הקודם, כשהיה במצב מאד דומה - נרדף על-ידי לבן ואנשיו (בראשית לא כג): "וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד"?
נראה שהפחד הוא רגש לא-רצוני, שמתעורר באדם גם כשמבחינה שכלית אין לו סיבה לפחד. ה' נטע בנו את הרגש הזה כדי לעורר אותנו לפעול, ואכן הפחד עורר את יעקב לפעול, כמו שנסביר בהמשך.
ויש שפירשו שהפחד של יעקב דווקא כן נבע משיקול שכלי-רוחני - " "שהיה מתיירא שמא יגרום החטא" " (ר' יעקב בר אידי, בבלי סנהדרין צח ב , ברכות ד א ) . אין הכוונה לחטא כללי כלשהו, שהרי יעקב לא פחד כשהתמודד מול לבן בפרק הקודם, אלא לחטא ספציפי שקשור לעשו. יעקב גנב את הברכות מעשו; אמנם הברכות היו שייכות ליעקב כי הוא קנה את הבכורה מעשו, כך שהמעשה של יעקב היה צודק; ובכל-זאת, עשו נפגע מאד ממעשה הגניבה: (בראשית כז לד): "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו 'בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי!'". בנוסף לכך, הגניבה פגעה גם ביצחק, אביהם של יעקב ועשו, וגרמה נזק למשפחה כולה. ובנוסף לכך, כל מעשה הגניבה גרם לכך שיעקב לא יכל לשבת בארץ ישראל ולכבד את הוריו, והדבר נתן לעשו יתרון רוחני על פניו: " "כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר: שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י?" ", " "כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר: שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם? שהרי כך אמר: יקרבו ימי אבל אבי. תאמר: שמת אותו זקן ובא עלי להרגני?" " ( בראשית רבה עו ב ) . גם במקומות אחרים בתנ"ך נאמר, שהפחד הוא סימן לחטא; ראו פחדו בציון חטאים .
- אמנם, פירוש זה כלשעצמו אינו מספיק, שהרי הצעד הראשון שעשה יעקב על-מנת להתמודד עם הסכנה הוא הכנה טבעית - הכנה למלחמה (ראו בהמשך), ורק לאחר מכן הוא ניסה לתקן את החטאים שגרמו לסכנה.
בנוסף ליראה של יעקב מכך שייפגע, הוא גם הרגיש צרה ומועקה מכך שהוא עלול לפגוע באחיו: " "ויירא שמא ייהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים" " ( רש"י ע"פ בראשית רבה עו ב ומדרש תנחומא) . יעקב חשש, שמא ההבטחה של ה' "ושמרתיך בכל אשר תלך" תתגשם, אבל המחיר יהיה גבוה מדי והוא ייאלץ להרוג את אחיו.
פירושים נוספים
יש שפירשו, שיעקב פחד שמא ההגנה של ה' כבר הסתיימה - שהרי ה' הבטיח לו "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, והשבתיך אל האדמה הזאת..." - ה' כבר השיב אותו אל האדמה הזאת, ומכאן והלאה הוא כבר לא מוגן (ע"פ רבי יהודה בר סימון, בראשית רבה עו ב) .
- אולם, ה' הבטיח לו מאוחר יותר (בראשית לא ג): "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ, וְאֶהְיֶה עִמָּךְ", כלומר, שיהיה עמו גם לאחר שיחזור לארץ מולדתו.
ההתמודדות
יעקב התמודד עם פחדיו בשלוש דרכים, כדברי חז"ל: " "התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה" " (רש"י) .
א. מלחמה - התכוננות לסכנה בדרך הטבע
הדרך הראשונה היא: (בראשית לב ח): "... וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. ויאמר 'אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה'".
יעקב עושה כל מה שהוא יכול לעשות בדרך הטבע על-מנת להתמודד עם גורם הפחד - עשו. הוא מחלק את מחנהו לשני מחנות - תכסיס מלחמתי מקובל בעולם התנ"ך ( פירוט ); בזמן שעשו יילחם עם מחנה אחד - המחנה השני יוכל לברוח למקום בטוח.
מכאן: הצעד הראשון בהתמודדות עם פחד הוא להתכונן לקראתו בדרך הטבע - לעשות כל מה שאפשר על-מנת להקטין את הסכנה.
ב. תפילה - בקשת עזרה מה'
הדרך השניה היא: בראשית לב י-יג: "ויאמר יעקב: 'אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק! ה' האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך! קטנתי מכל החסדים ומכל-האמת אשר עשית את-עבדך, כי במקלי עברתי את-הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות! הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי-ירא אנכי אתו פן-יבוא והכני אם על-בנים! ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את-זרעך כחול הים אשר לא-יספר מרב!'"
יעקב מתפלל אל ה', מביע בפניו את פחדיו - "כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים ", ומבקש ממנו עזרה - "הצילני נא מיד אחי מיד עשו ". יעקב לא שוכח גם להביע תודה והוקרה על מה שה' נתן לו עד עכשיו - "קטנתי מכל החסדים ומכל-האמת אשר עשית את-עבדך, כי במקלי עברתי את-הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות ".
מכאן: הצעד השני בהתמודדות עם פחד, אחרי שהתכוננו לקראת הסכנה בדרך הטבע, הוא להתפלל אל ה', להודות על מה שכבר נתן לנו, להביע בפניו את פחדינו ולבקש שיציל אותנו מהסכנה.
ג. דורון - פתרון הגורמים לסכנה
הדרך השלישית היא: בראשית לב יד-כא: "וילן שם בלילה ההוא, ויקח מן-הבא בידו מנחה לעשו אחיו... ויתן ביד-עבדיו... ויצו... את-כל-ההלכים אחרי העדרים לאמר... ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי-אמר 'אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי-כן אראה פניו אולי ישא פני.'"
יעקב שולח מתנה גדולה לעשו, כדי " לכפר פניו ". יעקב מבין שהגורם העיקרי לסכנה הוא גניבת הברכות (בראשית כז). אמנם הברכות היו שייכות ליעקב כי הוא קנה את הבכורה מעשו, ובכל-זאת עשו נפגע מאד ממעשה הגניבה: (בראשית כז לד): "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו 'בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי!'". יעקב הבין שכדי להתמודד עם הסכנה צריך להתמודד עם הגורם העיקרי לסכנה - הצער של עשו.
ניתן לראות בכך התמודדות בדרך הטבע - יעקב מקוה שהמתנה תרכך את ליבו של עשו; אך ניתן לראות בכך התמודדות רוחנית - יעקב מבין שיש לו חטאים שעדיין לא תיקן: חטא הפגיעה בעשו, שגרם גם לפגיעה בכבודו של אביהם יצחק.
מכאן: הצעד השלישי בהתמודדות עם פחד הוא לתקן את החטאים שבידינו על-מנת שנהיה ראויים לעזרת ה'.
לעיון נוסף
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לב ח"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.