ביאור:בראשית לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קיצור דרך: A0132

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית לב)


יעקב נפרד מלבן ופוגש מלאכים

א וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו, וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם, וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ. ב וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וַיִּפְגְּעוּ בוֹ ופגשו אותו מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם ראה אותם, את המלאכים: "מַחֲנֵה אֱלֹהִים של מלאכי אלוהים זֶה הוא המקום הזה", וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא "מַחֲנָיִם שתי מחנות, של המלאכים ושלו". {פ}

יעקב מתכונן לפגישה עם עשו

ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים שליחים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה בחבל ארץ אֱדוֹם. ה וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר: "כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב: עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר והתעקבתי עַד עָתָּה. ו וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי שאני בא כדי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ". ז וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר: "בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ". ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. ט וַיֹּאמֶר: "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה". י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: "אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק, יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי לעיל לא, ג: שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. יא קָטֹנְתִּי אינני ראוי לקבל מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת הבטחותיך שהתקיימו אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ עם עבדך, כִּי בְמַקְלִי כל רכושי היה מקל עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. יב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים עם בניה. יג וְאַתָּה אָמַרְתָּ: הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב".

Jacob Wrestling with the Angel.jpg
ציור מאת גוסטאב דורה, 1855 (וראה גם ציור של רמברנדט משנת 1659)

יד וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו. טו עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים זכר העז, ותמיד יש פחות זכרים מנקבות, על פי היחס הנדרש על פי ניסיונו של יעקב עֶשְׂרִים, רְחֵלִים נקבת הכבש מָאתַיִם וְאֵילִים הזכר בכבשים עֶשְׂרִים. טז גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים, פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם כינוי לזכר החמור עֲשָׂרָה. יז וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו: "עִבְרוּ לְפָנַי כאשר אני רואה שאכן ביצעתם את מה שביקשתי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר". יח וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר: "כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר: 'לְמִי אַתָּה למי אתה שייך וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי ולמי מיועדות בהמות אלו שלפניך אֵלֶּה לְפָנֶיךָ?'. יט וְאָמַרְתָּ: 'לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב, מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ'". כ וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי, גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי, גַּם אֶת כָּל הַהֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר: כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ. כא וַאֲמַרְתֶּם: 'גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ, כִּי אָמַר: אֲכַפְּרָה פָנָיו אכסה את כעסו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי יסלח לי'". כב וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו, וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה. כג וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו, וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק מקום שהמים רדודים ואפשר לחצות בו את נחל יבוק. כד וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל, וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ.

יעקב נאבק עם מלאך

כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ מעבר הנהר, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא המלאך כִּי לֹא יָכֹל לוֹ לנצח את יעקב, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר: "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר", וַיֹּאמֶר: "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי". כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "מַה שְּׁמֶךָ?", וַיֹּאמֶר: "יַעֲקֹב". כט וַיֹּאמֶר: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל בעתיד (להלן לה, י), כִּי שָׂרִיתָ מלשון שׂרָרָה, שילטון עִם אֱלֹהִים עם המלאך וְעִם אֲנָשִׁים כמו עשיו ולבן וַתּוּכָל ויכולת לעמוד כנגדם". ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: "הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ", וַיֹּאמֶר: "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי?", וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם 'פְּנִיאֵל', "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי". לב וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל אל מעבר לנחל יבוק, וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. לג עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה שזז ממקומו אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי נָגַע המלאך בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם" (פסוק ד) - עשו, משפחתו ואנשיו היו רבים כל כך שהאזור כונה "אֱדוֹם" על שם "הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" ועל שם כך שעשו היה אדמוני. יתכן שגם שם הארץ "שֵׂעִיר" הושפע מהעובדה שעשו היה איש שעיר.
  • "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל" (פסוק כט) - לא יקרא לך "יעקב" שיש בו משמעות של דבר עקום, ולשון של רמיה (כמו שאמר עשיו לעיל כז, לו) אלא "ישראל" מלשון, ישר, יושר.
  • "כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי" (פסוק לא) - בראיית פני ה' או מלאך ישנה סכנה. ראה: שמות ג, ו; שופטים ו, כג; שופטים יג, כב; ישעיהו ו, ה ועוד.
  • "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה" (פסוק לג) - להרחבה עין ערך גיד הנשה בוויקיפדיה.
  • לאחר שיעקב חצה את המשפחה לשתי מחנות, שלח את המנחה לעשו, הוא הולך לישון: "וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה" (כב) - מדוע פתאום הוא מתעורר ומעביר את משפחתו את הנחל (פסוק כג)? ומה פירוש המאבק עם המלאך? נראה שלמרות ההכנות שעשה יעקב הוא לא מצליח להרדם מרוב דאגה, ומחליט לברוח מעשו. יעקב מעביר את משפחתו את הנחל ומתכוון להמשיך בהליכה לילית אך ה' שולח מלאך לעכב אותו עד הבוקר, וגם לאחר מכן משאיר אותו צולע כך שלא יתעקש להמשיך לברוח, כך ליעקב אין ברירה אלא לעמוד מול עשו. הרשב"ם מראה על ידי הקבלות לסיפור על בריחת דוד מבנו אבשלום שכפי ששם דוד בורח מבנו כך כן עשו בורח מאחיו. (על פי מאמר של הרב חנוך וקסמן)