ביאור:בראשית כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית כא)


הולדת יצחק
Jan Victors 001.jpg
"גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ" (פס' י) מאת ג'ן ויקטורס, 1635

א וַיהוָה פָּקַד זכר אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לעת זקנתו, לַמּוֹעֵד בדיוק בזמן אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה 'יִצְחָק'. ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים. ה וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ. ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה: "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים, כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי ישמח איתי". ז וַתֹּאמֶר: "מִי מִלֵּל מי היה יכול לאמר לְאַבְרָהָם 'הֵינִיקָה שתניק בָנִים שָׂרָה', כִּי יָלַדְתִּי ובכל זאת ילדתי בֵן לִזְקֻנָיו". ח וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל הפסיק לינוק, וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק.

גירוש הגר וישמעאל

ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם, מְצַחֵק צחק על השמחה במשתה, כיוון שחשב שהוא, ולא יצחק, יקבל את ירושת אברהם. י וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק". יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ ישמעאל. יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: "אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע רק צאצאיך מיצחק יקראו על שִמך וימשיכו את מורשתך הרוחנית. יג וְגַם ואומנם גם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי לעם גדול אֲשִׂימֶנּוּ, כִּי זַרְעֲךָ הוּא". יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מֵיכַל מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר, שָׂם עַל שִׁכְמָהּ, וְאֶת הַיֶּלֶד, וַיְשַׁלְּחֶהָ. וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת, וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם. טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כמו המרחק שאפשר להעיף חץ על ידי קשת כִּי אָמְרָה "אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד", וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד ממוּל וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ: "מַה לָּךְ הָגָר? אַל תִּירְאִי, כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. יח קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ אותו בידך, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ". יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם, וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר. כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר עִם ישמעאל, בעזרתו וַיִּגְדָּל, וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת צַיָּד בקֶשֶׁת. כא וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן, וַתִּקַּח לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. {פ}

אברהם ואבימלך כורתים ברית
Coat of arms of Beersheba.svg
"וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע" (לג) - עץ אשל בסמל העיר באר שבע

כב וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר: "אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. כג וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה כאן אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי. כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ לך (כמסופר לעיל, כ, יד ואילך, וביחוד: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב") תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ יושבי הארץ שאתה גר ביניהם. ויש כאן רמז שאברהם גונב משאבים של תושבי המקום המקוריים". כד וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: "אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ אני צריך להשבע שלא אשקר?! הרי המצב הוא הפוך: אני חפרתי באר ועבדיך גנבו אותה ממני!?". כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ: "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם". כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ, וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית. כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן. כט וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: "מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה?". ל וַיֹּאמֶר: "כִּי אֶת שֶׁבַע המספר שבע יסמל שבועה ביננו כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי, בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה לעדות, להוכחה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת". לא עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא 'בְּאֵר שָׁבַע', כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם. לב וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ וַיָּשֻׁבוּ אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְהוָה אֵל עוֹלָם. לד וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים. {פ}



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד" (פסוק טז) - על מנת שלא לראות את ישמעאל לא היה צורך להתרחק מרחק רב כמו "מטחוי קשת". כנראה שהיא לא רצתה לשמוע את בכיו בזמן שהוא גוסס (והמילה "אֶרְאֶה" משמשת במובן כללי של ארגיש, אבחין). "וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ" - בכיו לא מוזכר כי הגר לא שמעה אותו ומבחינתה הוא לא בכה, אך בהמשך אומר לה המלאך, ספק בבשורה משמחת, ספק בביקורת "כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם" - את אולי העדפת שלא להקשיב לקולו של הנער, אך גם אם את לא שומעת, הוּא שָׁם, וה' כן שמע את קולו. (ע"פ רחל לבמור)
  • במובנים רבים ישמעאל מקביל ליצחק: שמו נקבע ע"י מלאך, נולדו לו 12 צאצאים כמספר שבטי ישראל, וגם לדורות - בניו של ישמעאל אינם עובדים עבודה זרה ומקפידים על ברית מילה, בניגוד לצאצאי עשו. הגמרא (בבא בתרא טז ב) מציינת שישמעאל חזר בתשובה בסוף ימיו ואף מצאנו רבנים שנקראו ישמעאל. ניתן למצא לכן גם בסיפור השלכתו על ידי הגר מקבילה לעקידת יצחק. מבחינת אברהם (ושרה) מטרתה של עקידת יצחק היתה לבחון את מסירותם: האם שילוחו הבזוי של ישמעאל נובע מהתבטלות כלפי ציווי ה' או שמא היו לצעד זה כוונות שאינן ראויות. לאחר שהביע אברהם נכונות לעקוד את יצחק התבררו מניעיו גם לגבי שילוח ישמעאל: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי". (על פי הרב מאיר שפיגלמן, תורת עציון, 183)
  • בין פסוקים טז-כ יש משחק מילים מעניין, "כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת... וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת", מעין לשון נופל על לשון.