ביאור:בראשית כו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
| אבימלך משקיף מהחלון על יצחק ורבקה - צלחת קרמיקה מעוטרת מהמאה ה-16 |
א וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה לעיל יב, י בִּימֵי אַבְרָהָם. וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶּלֶךְ בנו של אבימלך שנזכר לעיל כא, כב מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה. ב וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה. שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. ג גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ, וַאֲבָרְכֶךָּ, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל הָאֵלֶּה, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. ד וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. ה עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". ו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר. ז וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר כמו שענה אברהם לעיל יב, יב ו-כ, ב: "אֲחֹתִי הִוא", כִּי יָרֵא לֵאמֹר "אִשְׁתִּי", כי אמר בליבו:"פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא". ח וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת ביחסים אינטמיים (מחבק ומנשק) עם רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. ט וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר: "אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא"? וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק: "כִּי אָמַרְתִּי: פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ בגללה". י וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אחד האנשים מהעם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם". יא וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר: "הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ, מוֹת יוּמָת".
יב וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה פי מאה שְׁעָרִים מכמה ששיער, וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה. יג וַיִּגְדַּל הָאִישׁ, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד. יד וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה ועבדים ושפחות רַבָּה, וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים. טו וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר. טז וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק: "לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד". יז וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק, וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר בעמק שבו נמצא נחל גרר וַיֵּשֶׁב שָׁם. יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם. וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו. יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל בנחל גרר, וַיִּמְצְאוּ שָׁם, בְּאֵר מַיִם חַיִּים מים נובעים בכוח עצמם. כ וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר: "לָנוּ הַמָּיִם". וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר "עֵשֶׂק" כִּי הִתְעַשְּׂקוּ התעסקו איתו עליה במריבה עִמּוֹ. כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ "שִׂטְנָה שינאה". כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ "רְחֹבוֹת", וַיֹּאמֶר: "כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ". כג וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע.
כד וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ. אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי". כה וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ, וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר.
כו וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר, וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וקבוצת חבריו של המלך וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ. כז וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק: "מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי, וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם"? כח וַיֹּאמְרוּ: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר: תְּהִי נָא אָלָה שבועה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ, וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ. כט אִם "אִם" פותחת משפט לשבועה שלא לעשות משהו. כלומר, נכרות ברית שלא... תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה, כַּאֲשֶׁר כפי שגם אנו לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב, וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם. אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ מבורך על ידי יְהוָה". ל וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. לא וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו, וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.
לב
וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "מָצָאנוּ מָיִם".
לג
וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה לזכר השבועה, עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר "בְּאֵר שֶׁבַע" עַד הַיּוֹם הַזֶּה אומנם כבר נקראה כך (כא, לא), אך מעשה זה פירסם את שמה עד זמן כתיבת התורה. {ס}
לד
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה, אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי, וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי.
לה
וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ מיררו את רוחם של לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- רבים מציירים את דמותו של יצחק כמקבילה לחלוטין לזו של אברהם. כך לכאורה עולה גם מדברי מדרש הגדול (על כ"ו, א): "בוא וראה שכל מה שאירע לאברהם אירע ליצחק. אברהם גלה ויצחק גלה. אברהם נסתקפו על אשתו ויצחק נסתקפו על אשתו. אברהם קנאו בו פלשתים ויצחק כך. אברהם הוליד לבסוף ויצחק כך. אברהם יצא ממנו צדיק ורשע ויצחק כך. אברהם היה רעב בימיו ויצחק כך..." מתוך כך הסיקו רבים שיצחק לא חידש דרך מיוחדת, וכי גדולתו היא בעיקר ביכולתו לשמר ולייצב את דרכו של אברהם. הרב אמנון בזק מוצא בכל המקבילות את ההבדלים ומראה איך מתוך הבדלים אלו עולה כי יצחק מתקן ומשלים את מעשי אברהם - ואף זוכה בעקבות זאת לדברים שגם אברהם לא זכה להם.
