ביאור:בראשית מה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
א
וְלֹא יָכֹל כבר לא יכל שלא לחשוף את עצמו יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא ובגלל שלא רצה שיראו אותו המצרים בוכה ביקש שיצאו: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי"! וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.
ב
וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם הבכי היה חזק ושמעו אותו המצרים שיוסף ביקש שיצאו (והם סיפרו הלאה) וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.
ג
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: "אֲנִי יוֹסֵף! הַעוֹד אָבִי חָי?" - וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.
ד
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: "גְּשׁוּ נָא אֵלַי", וַיִּגָּשׁוּ. וַיֹּאמֶר: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה.
ה
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה להכין פרנסה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.
ו
כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִּיר.
ז
וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ כדי שתישארו בחיים, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה לגרום להצלה גדולה.
ח
וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים, וַיְשִׂימֵנִי לְאָב ליועץ לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
ט
מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף: 'שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם. רְדָה אֵלַי, אַל תַּעֲמֹד תתעכב.
י
וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ, וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ.
יא
וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב - פֶּן תִּוָּרֵשׁ תהיה לרש, עני אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ'.
יב
וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין, כִּי פִי ללא מתורגמן, כי אני דובר את שפתכם הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.
יג
וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי עושרי ותפקידי המכובד בְּמִצְרַיִם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם, וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה".
יד
וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ, וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו.
טו
וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.
טז
וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר: "בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף", וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה פרעה גילה עכשיו שיוסף לא מגיע ממשפחת עבדים (אלא ממשפחה מיוחסת: הוא נינו של אברהם שהיה ידוע כ"נְשִׂיא אֱלֹהִים" - בראשית כג ו) וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו.
יז
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: "אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ, זֹאת עֲשׂוּ: טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם העמיסו על בהמותיכם תבואה וצידה לדרך וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.
יח
וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם משפחותיכם וּבֹאוּ אֵלָי, וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב שומן, החלק המובחר הָאָרֶץ.
יט
וְאַתָּה יוסף צֻוֵּיתָה על ידי פרעה, להגיד לאחיך זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם, וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם, וּבָאתֶם.
כ
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם מלהשאיר אותם בארץ כנען, כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא".
כא
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה, וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ.
כב
לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת לכל אחד חליפה אחת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת.
כג
וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת: עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם, וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו, לַדָּרֶךְ צידה לדרך (מכנען למצרים).
כד
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "אַל תִּרְגְּזוּ אל תתרגשו (מתוך פחד או מתוך כעס. ויש מפרשים: אל תריבו אחד עם השני) בַּדָּרֶךְ".
כה
וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם, וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.
כו
וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר: עוֹד יוֹסֵף חַי, וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּפָג ונחלש לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם.
כז
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת עגלות מפוארות, שבוודאי האחים לא היו מסוגלים לקנות, ומכאן שאכן קיבלו אותם מיוסף, המושל במצרים אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ, וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.
כח
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל: "רַב מספיק לי לדעת שהוא חי (לא משנה לי שהוא מושל במצרים) עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי, אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת".
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת" (פסוק כב) - "חליפות" בכתיב מלא כאשר הן שונות, ובכתיב חסר כאשר הן זהות. כך גם בשופטים יד, יב וראה בהערה שם.
- המספר 5 חוזר מופיע בסיפור יוסף ואחיו מספר רב של פעמים:
- "וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע"
- "וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת"
- "כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר"
- "וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת"
- "וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים"
- "וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה", "וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ"