ביאור:בראשית מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית מה)


יוסף מתוודא לאחיו
Peter von Cornelius 004.jpg
יוסף מגלה את זהותו לאחיו, מאת פטר פון קורנליוס, 1817

א וְלֹא יָכֹל כבר לא יכל שלא לחשוף את עצמו יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא ובגלל שלא שיראו אותו המצרים בוכה ביקש שיצאו: "הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי!", וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. ב וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם והבכי נשמע למצרים שיוסף הוציא וכנראה נשארו לעמוד סמוך לדלת, ווהם סיפרו לשאר אנשי הארמון וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: "אֲנִי יוֹסֵף! הַעוֹד אָבִי חָי?", וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: "גְּשׁוּ נָא אֵלַי", וַיִּגָּשׁוּ. וַיֹּאמֶר: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. ה וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה להכין פרנסה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם. ו כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִּיר. ז וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ כדי שתישארו בחיים, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה לגרום להצלה גדולה. ח וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים, וַיְשִׂימֵנִי לְאָב ליועץ לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. ט מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף: שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי, אַל תַּעֲמֹד. י וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ, וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. יא וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם, כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב - פֶּן תִּוָּרֵשׁ תהיה לרש, עני אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ. יב וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין, כִּי פִי ולא מתורגמן, כמו מקודם הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. יג וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי עושרי ותפקידי המכובד בְּמִצְרַיִם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם, וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה". יד וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ, וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו. טו וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.

לבקשת יוסף ופרעה, האחים מביאים את יעקב למצרים

טז וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר "בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף", וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה פרעה גילה עכשיו שיוסף מגיע ממשפחה מיוחסת (הוא נינו של אברהם שהיה ידוע כ"נְשִׂיא אֱלֹהִים" - בראשית כג ו) וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו. יז וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: "אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ: טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם העמיסו על בהמותיכם תבואה וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. יח וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם משפחותיכם וּבֹאוּ אֵלָי, וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ. יט וְאַתָּה יוסף צֻוֵּיתָה על ידי פרעה, להגיד לאחיך זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶם. כ וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם מלהשאיר אותם בארץ כנען, כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא". כא וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה, וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ. כב לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת לכל אחד חליפה אחת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת. כג וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת: עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם, וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו, לַדָּרֶךְ. כד וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "אַל תִּרְגְּזוּ אל תתרגשו, לא מתוך פחד ולא מתוך כעס בַּדָּרֶךְ".

כה וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם, וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. כו וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר: עוֹד יוֹסֵף חַי, וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וַיָּפָג ונחלש לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. כז וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ, וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. כח וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל: "רַב מספיק לי ש עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי, אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת".


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת" (פסוק כב) - "חליפות" בכתיב מלא כאשר הן שונות, ובכתיב חסר כאשר הן זהות. כך גם בשופטים יד, יב וראה בהערה שם.