קטגוריה:בראשית מה כ

תרגום

ראו: פקודת פרעה

אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם

מהרו

פרעה הגביל את כמות הבר שאחיו של יוסף יקחו חזרה לכנען כדי שאביו של יוסף יגיע מהר ויוסף ירגע. יוסף הוסיף עוד "עֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן, לְאָבִיו לַדָּרֶךְ" חזרה למצרים (ביאור:בראשית מה כג).

ועוד יוסף אמר: "אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ" (ביאור:בראשית כב כד) כדי שהם ימהרו ולא יריבו או יאשימו אחד את השני.

כְּלֵיכֶם

מה הם הכלים? בתקופה ההיא אגרו אוכל בכדים גדולים, כגון: חיטה, דבש, ויין. פרעה דורש לותר על הכלים ועל תכולתם.
תמכרו, תשברו, תחביאו, תתנו במתנה - אבל תעזבו את הכלים שאין מקום או צורך לקחת בגלל גודלם ומשקלם.

פרעה הניח, שלמרות שבני יעקב נראו עשירים ומכובדים בארצם, אין להם אדמה וזכויות מים אלא רק כלים. וגם הכלים האלה לבטח היו ברמה נחותה לכלים במצרים. פרעה פוקד על יוסף, שהוא לא מוכן לשמוע על עיכובים בגלל כלי בית, כדבריו: "כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא".

ביציאת מצרים, בני ישראל דרשו מהמצרים לקיים את הבטחת פרעה "כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא" על הכלים שהם עזבו בכנען, ולכן מגיע להם הכלים המצריים שהם בקשו, ככתוב: "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם, וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם" (שמות ג כב).

וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם

אל תצטערו על כלים שאתם תעזבו בכנען כי כל טוב ארץ מצרים ניתן לכם בחינם. לבטח פרעה חשב שכליו נאים יותר ממה שיכול להיות למשפחת יוסף בכנען. אולם המילה "כְּלֵיכֶם" מראה שפרעה לא חשב שיש להם אדמה, ואפילו אם יש להם, שהאדמה שווה לחוס עליה ולסרב לעזוב אותה. כל טוב מצרים כלל גם אדמות, זכויות מים, וכלים לבית.

פרעה פקד שכולם יבאו. אין רשות לאחד להשאר בכנען ולעבד את האדמה ולהשתמש בכלים. פרעה לא ירשה לשלוח בר למשפחת יוסף שנשארה בכנען. יוסף לא הסתכן בעבירה על פקודת פרעה, במיוחד שהוא ידע שיש מרגלים בביתו, ולכן יוסף דרש שכולם יבואו. יתכן שחלק מהמשפחה נשאר בשכם הכבושה, כי כשחזרו בני ישראל, שכם לא מופיעה ברשימת הערים שנכבשו.

כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא

פרעה לא פרט ולא הגביל - כל טוב ארץ מצרים לפניהם: אדמה, מים, בתים, כלים, אוכל, תמרוקים, כצרכם בעושר. כל זה היה כדי לשכנע את בני ישראל לרדת למצרים. כאשר לא מפרטים הדמיון מתחיל לעבוד והצפיות לבלתי נודע הן כוח אדיר להפעיל אדם, במיוחד למשפחה ולנשים שנשארו בכנען ורק שמעו על עושר מצרים.