ביאור:בראשית מה יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מה יז: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן."



טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן[עריכה]

לא נאמר שיוסף הסביר לפרעה מה קרה. ייתכן שיוסף הסביר, ייתכן שפרעה הבין לבדו:
אחי יוסף גרים בכנען, הם באו לקנות בר כי יש רעב בארצם. ליוסף יש שם משפחה גדולה ומכובדת ויוסף עצמו הוא נסיך במשפחה הזאת.

פרעה לא היה מוכן לשחרר את יוסף מעבדותו ומשרתו. הוא רצה אותו ואתם אצלו.

פקודת פרעה[עריכה]

פרעה פקד על יוסף לפקוד על אחיו:

  • "אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ" – יוסף חייב לעשות, והאחים חייבים לעשות את פקודת פרעה.
  • "טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן".
  • "וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם, וּבֹאוּ אֵלָי" (ביאור:בראשית מה יח).
  • "וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית מה יח).
  • "קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת, לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם, וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם, וּבָאתֶם" (ביאור:בראשית מה יט).
  • "וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם: כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא" (ביאור:בראשית מה כ).

פקודת פרעה - ביאור[עריכה]

הזרים שבאו למצרים היו רשאים לבוא רק עם חמור (עיר) אחד, וזאת כדי להגביל את חלוקת הבר רק לאב המשפחה ובכמות מוגבלת כדי למנוע שוק שחור. פרעה מודע לפקודה הזו, ומורה ליוסף להעמיס את החמורים ("בְּעִירְכֶם") האלה ולחזור לכנען כדי להביא את אביהם. פרעה לא נתן לאחים כמות גדולה של חיטה כדי שהם לא ישתהו בכנען.
הפקודה היא בפרוש - להביא את אביהם אליו. פרעה דרש לראות את יעקב. ללא הצגת אביהם לפרעה יוסף ואחיו לא קיימו את פקודת פרעה.

פרעה פקד על יוסף לתת לאחים עגלות כדי לשאת את המשפחה למצרים. פרעה לא משתמש במילים: "לעלות" או "לרדת", אלא במילים של שויון "וּלְכוּ", "וּבָאתֶם". העגלות ישלחו עם מתנות אבל ללא בר, ובהן המשפחה תבוא למצרים עם הנשים, הטף וכל הבית.

יוסף לא הגיב לעלבון לארץ כנען הננטשת כארץ חסרת ערך. יוסף הבין שלאלוהים יש מטרה, וזאת היתה פקודת אלוהים לאברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (ביאור:בראשית טו יג).

יוסף לא עשה בדיוק את פקודת פרעה, ושלח "עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם, וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ" (ביאור:בראשית מה כג).