קטגוריה:בראשית מה יז
ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.
וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms פַּרְעֹה֙ פַּרְעֹה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6547
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יוֹסֵ֔ף יוֹסֵ֔ף - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3130
מורפ': HNp אֱמֹ֥ר אֱמֹ֥ר - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqv2ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אַחֶ֖יךָ אַחֶ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmpc/Sp2ms זֹ֣את זֹ֣את - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 2063
מורפ': HPdxfs עֲשׂ֑וּ עֲשׂ֑וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqv2mp טַֽעֲנוּ֙ טַֽעֲנוּ֙ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2943
מורפ': HVqv2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם בְּעִ֣ירְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1165
מורפ': HNcmsc/Sp2mp וּלְכוּ וּ - ו' החיבור
לְכוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3212
מורפ': HC/Vqv2mp־בֹ֖אוּ בֹ֖אוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqv2mp אַ֥רְצָה אַ֥רְצָ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsc/Sd כְּנָֽעַן כְּנָֽעַן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3667 a
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) פַּרְעֹה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־יוֹסֵ֔ף זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֱמֹ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) אֶל־אַחֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
זֹ֣את מונח (משרת, דרגא 5) עֲשׂ֑וּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
טַֽעֲנוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּלְכוּ־בֹ֖אוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אַ֥רְצָה מרכא (משרת, דרגא 5) כְּנָֽעַן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: "אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ, זֹאת עֲשׂוּ: טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם העמיסו על בהמותיכם תבואה וצידה לדרך וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֵימַר לַאֲחָךְ דָּא עֲבִידוּ טְעוּנוּ יָת בְּעִירְכוֹן וְאִיזִילוּ אוֹבִילוּ לְאַרְעָא דִּכְנָעַן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר פַּרְעה לְיוֹסֵף אֵימַר לְאָחָךְ דָא עִיבִידוּ טְעִינוּ יַת בְּעִירְכוֹן וְטַיְילוּ אוֹבִילוּ לְאַרְעָא דִכְנָעַן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
היה צריך רשות מן המלך בעצמו, אבל היה כח ביד המשנה לקבל אנשים שבאו ממדינות אחרות לישב שם לפי שעה, כמו בעת הרעב וכדומה, וע"כ אמר פרעה אל יוסף שאתה מצדך תאמר להם שיבואו מעצמם לגור שם לפי שעה, לא שאתה מביא אותם שיתישבו פה בקביעות. ויש נסיעה ממה שממנו, כמו הנוסע לארץ אחרת לפי שעה מפני שבארצו יש רעב, ויש נסיעה אל מה שאליו, כמו הנוסע לארץ אחרת להתישב שם בקביעות כי טובה היא בעיניו, ויוסף יאמר להם "טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען", כאלו ארץ כנען היא עקר מושבם, רק שע"י הרעב אשר שם "תקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי", ר"ל אל יוסף, לא אל הארץ כי הולכים למצרים שלא ע"מ להשתקע, "ואתנה לכם"
"את טוב ארץ מצרים", כמו שהיה מנהגם עם אורחים הבאים לגור לפי שעה לבד, וכל זה יש כח ביד יוסף לבדו לעשות:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואפילו רשות מיוסף לא תועיל אלא צריך שיאמר שהוא עושה ברשות פרעה, והוא אומרו: ״ואתה צויתה״ וגו׳, וכן הוא אומר: ״ויתן להם״ וגו׳ ״עגלות על פי פרעה״, וזה היה מנימוסי מצרים. עוד ירצה באומרו ״זאת עשו״, פירוש, כי הוא בצו להם, לא שמתרצה לבד לעשות עמהם חסד אלא שהוא חפץ בדבר, ואומר ״זאת עשו״.
ומה' יצא הדבר כדי שירדו אבותינו מצרים:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מה יז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.