[יב] כמו בבית פרעה. והבי"ת חסירה. שאין לומר כמו שפירש למעלה (רש"י פסוק ב) 'בני ביתו' (קושית הרא"ם) שאם כן לא יתכן לומר "נשמע בית פרעה", אלא 'והקול שמע בית פרעה', לא לשון נפעל. ואין להקשות דלעולם פירוש 'בני ביתו', וחסר למ"ד, והוא כמו אל בית פרעה, מפני שלא מצינו למ"ד כזו חסירה מן המכתב, אבל בי"ת מצינו חסירה - "שבי אלמנה בית אביך" (לעיל לח, יא), הרי בי"ת חסירה. ולמעלה (פסוק ב) אי אפשר לפרש 'וישמע בבית פרעה', שאם כן לא נזכר מי הוא השומע, ואם נפרש "וישמע בית פרעה" 'בני ביתו' - נזכר השומע:
"וטעם באו אחי יוסף" - כי היה יוסף מגיד לבית פרעה כי יש לו אחים נכבדים בארץ העברים כי גנב גונב משם ועתה שמעו כי באו אחי יוסף כאשר אמר
"וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו" - כי היה הדבר להם לחרפה שימשול בהם איש נכרי עבד מבית האסורים יצא למלוך ועתה בבוא אליו אחים נכבדים ונודע כי הוא הגון להתיצב לפני מלכים שמחו כולם בדבר
והקול נשמע בית פרעה. כבר היו יודעים כל מצרים כי היו ליוסף אחים נכבדים בארץ העברים כי הגיד להם, ועתה כששמעו בבואם אמר וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו, כי מתחלה היה להם לחרפה למשול עליהם איש נכרי, עבד מבית הסורים יצא למלוך, ועתה שמחו שמחה גדולה בראותם כי הוא נכבד וכל בית אביו נכבדים.
ובמדרש והקול נשמע בית פרעה, כיון שהכירו אחיו ליוסף בקשו להרגו, ירד מלאך מן השמים ופזרם לארבע פנות הבית, באותה שעה צוח יהודה בקול גדול ונפלו כל חומות שוקים שבמצרים והפילו כל המעוברות ונפל יוסף מכסאו וגבורים שהיו עומדים עמו נהפכו פניהם שנאמר (איוב ד) שאגת אריה וקול שחל ושני כפרים נתעו, הוי אומר והקול נשמע בית פרעה, ואין קול זה אלא קולו של יהודה שנאמר (דברים לג) שמע ה' קול יהודה.
"וייטב בעיני פרעה" שחשב שמכאן ואילך תהיה השגחת יוסף על הארץ לא כהשגחת גר מנהיג אבל בהשגחת אזרח. הושב לשבת בארץ הוא וזרעו ולזה ישגיח בכל לב להטיב לארץ וליושביה:
"והקול נשמע". כי תחלה כששמעו שיוסף נתן קולו בבכי היו נבוכים, כי לא ידעו מהו, ועתה "נשמע שהקול "היה מפני "שבאו אחי יוסף", וייטב הדבר בעיני פרעה, שעד
עתה היה להם לקלון שעבד מושל עליהם:
והקל נשמע וגו' לאמר וגו'. פירוש, להיות שכבר הודיע הכתוב למעלה כי שמעו מצרים ובית פרעה בכי יוסף, דכתיב (פסוק ב'): ״וישמעו מצרים״ וגו׳, עתה מודיע הכתוב כי הקול ששמעו בית פרעה האמור למעלה, ולא ידעו מה הוא ועל מה היה, ועתה אמרו להם, כי זה היה לצד ביאת אחיו של יוסף:
וייטב בעיני וגו'. פירוש, כי קודם היתה להם חרפה כי עבד מולך, ובביאת אחיו ״וייטב בעיניו״, כי הוכר שאינו עבד:
