רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/מה
(א) וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים – לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל שֶׁיִּהְיוּ מִצְרִים נִצָּבִים עָלָיו וְשׁוֹמְעִין שֶׁאֶחָיו מִתְבַּיְּשִׁין בְּהִוָּדְעוֹ לָהֶם (תנחומא ה).
(ב) וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה – בֵּיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, כְּלוֹמַר, עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ (אונקלוס). וְאֵין זֶה לְשׁוֹן בַּיִת מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּמוֹ "בֵּית יִשְׂרָאֵל" (שמות טז,לא; תהלים קטו,יב); "בֵּית יְהוּדָה" (מל"א יב,כא; שמ"ב ב,ד), מיישניד"א [meisnede = בני הבית[1]] בְּלַעַ"ז.
(ג) נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו – מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה (תנחומא שם).
(ד) גְּשׁוּ נָא אֵלַי – רָאָה אוֹתָם נְסוֹגִים לְאָחוֹר; אָמַר: עַכְשָׁו אַחַי נִכְלָמִים. קָרָא לָהֶם בְּלָשׁוֹן רַכָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁהוּא מָהוּל (שם; ב"ר צג,י).
(ה) לְמִחְיָה – לִהְיוֹת לָכֶם לְמִחְיָה (תרגום יונתן).
(ו) כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב – עָבְרוּ מִשְּׁנֵי הָרָעָב.
(ח) לְאָב – לְחָבֵר וּלְפַטְרוֹן (ב"ר צג,י).
(ט) וַעֲלוּ אֶל אָבִי – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת (קידושין ס"ט ע"א; סנהדרין פ"ז ע"א; זבחים נ"ד ע"ב).
(יא) פֶּן תִּוָּרֵשׁ – "דִּלְמָא תִּתְמַסְכֵּן" [לפנינו באונקלוס: "דִּלְמָא תִּשְׁתֵּיצֵי"], לְשׁוֹן "מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" (שמ"א ב,ז).
(יב) וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת – בִּכְבוֹדִי (בראשית רבתי), וְשֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם, שֶׁאֲנִי מָהוּל כָּכֶם. וְעוֹד, כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (ב"ר צג,י; תנחומא ה).
וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין – הִשְׁוָה אֶת כֻּלָּם יַחַד, לוֹמַר: שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לִי שִׂנְאָה עַל בִּנְיָמִין אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בִּמְכִירָתִי, כָּךְ אֵין בְּלִבִּי שִׂנְאָה עֲלֵיכֶם (מגילה ט"ז ע"ב).
(יד) וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ – עַל שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְסוֹפָן לֵחָרֵב (ב"ר צג,יב; מגילה שם).
וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו – עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְסוֹפוֹ לֵחָרֵב (שם).
(טו) וְאַחֲרֵי כֵן – מֵאַחַר שֶׁרָאוּהוּ בּוֹכֶה וְלִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּהֶם, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ, שֶׁמִּתְחִלָּה הָיוּ בּוֹשִׁים מִמֶּנּוּ (תנחומא ה).
(טז) וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה – כְּמוֹ 'בְּבֵית פַּרְעֹה'; וְזֶהוּ לְשׁוֹן בַּיִת מַמָּשׁ.
(יז) טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם – תְּבוּאָה.
(יח) אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם – אֶרֶץ גֹּשֶׁן (בראשית מז,ו). נִבָּא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נִּבָּא; סוֹפָם לַעֲשׂוֹתָהּ כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים (ברכות ט' ע"ב).
חֵלֶב הָאָרֶץ – כָּל חֵלֶב לְשׁוֹן מֵיטַב הוּא.
(יט) וְאַתָּה צֻוֵּיתָה – מִפִּי לוֹמַר לָהֶם, זֹאת עֲשׂוּ: כָּךְ אֱמֹר לָהֶם, שֶׁבִּרְשׁוּתִי הוּא.
(כג) שָׁלַח כְּזֹאת – כַּחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה; וּמַהוּ הַחֶשְׁבּוֹן? עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹמֵר.
מִטּוּב מִצְרָיִם – מָצִינוּ בִּגְמָרָא שֶׁשָּׁלַח לוֹ יַיִן יָשָׁן, שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ (מגילה ט"ז ע"ב). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל (ב"ר צד,ב).
בָּר וָלֶחֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ["עֲבוּר וּלְחֵים", תבואה ולחם].
וּמָזוֹן – לִפְתָּן (שם).
(כד) אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ – אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁלֹּא תִּרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ (תענית י' ע"ב). דָּבָר אַחֵר: אַל תַּפְסִיעוּ פְּסִיעָה גַסָּה, וְהִכָּנְסוּ בְּחַמָּה לָעִיר (ב"ר צד,ב). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר: לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דּוֹאֵג שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַּדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר: עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ.
(כו) וְכִי הוּא מֹשֵׁל – וַאֲשֶׁר הוּא מוֹשֵׁל.
וַיָּפָג לִבּוֹ – נֶחֱלַף לִבּוֹ וְהָלַךְ מִלְּהַאֲמִין; לֹא הָיָה לִבּוֹ פּוֹנֶה אֶל הַדְּבָרִים. לְשׁוֹן "מְפִיגִין טַעֲמָן" בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (פסחים מ"א ע"א; ביצה י"ד ע"א); וּכְמוֹ: "מֵאֵין הֲפֻגוֹת" (איכה ג,מט). "וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר" (ירמיהו מח,יא), מְתַרְגְּמִינָן "וְרֵיחֵיהּ לָא פָג".
(כז) אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף – סִימָן מָסַר לָהֶם בְּמָה הָיָה עוֹסֵק כְּשֶׁפָּרַשׁ מִמֶּנּוּ, בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה (ב"ר צד,ג; שם צה,ג; תנחומא יא). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף, וְלֹא נֶאֱמַר "אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה".
וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב – שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה שֶׁפָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ (מדרש תנחומא וישב ב).
(כח) רַב עוֹד – רַב לִי עוֹד שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, הוֹאִיל וְעוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי.
הערות
[עריכה]- ^ כמובן לא הבית עצמו (maison, meison) שמע על התרגשות יוסף, אלא "התכולה האנושית" של הבית.