מדרש תנחומא ויגש ה

ה. [ עריכה ]
דבר אחר: ויגש אליו יהודה שניגש בתוכחות. "בי אדוני" אל תעבור עלינו מדת הדין. "ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני" ראוי היה לומר לפני אדוני, אלא מלמד, שהיה מדבר אחת קשה ואחת רכה. "כי כמוך כפרעה" כשם שפרעה רבך אוהב נשים ומחמדן, כך אתה ראית לבנימן שהוא יפה תואר ואתה מחמדו להיות לך לעבד. דבר אחר: "כי כמוך כפרעה" כשם שאתה ופרעה גדולים במקומכם, כך אנו גדולים מקומנו. "אדוני שאל את עבדיו" א"ל: מתחילה בעלילה באת עלינו, מכמה מדינות ירדו למצרים לשבור אוכל ולא שאלת אחד מהן, שמא בתך באנו ליקח, או אחותינו אתה סבור לישא, אעפ"כ לא כסינו ממך דבר. א"ל יוסף: יהודה, למה אתה דברן מכל אחיך, ואני רואה בגביע שיש באחיך גדולים ממך ואתה פטיט. א"ל: כל זאת שאתה רואה בשביל הערבות, שערבתי אותו. א"ל: מפני מה לא ערבת את אחיך כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף, וצערת את אביך הזקן, ואמרת לו: "טרף טורף יוסף" והוא לא חטא לך, אבל זה שחטא וגנב הגביע, אמור לאביך הלך החבל אחר הדלי. כיון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ובמר נפש, אמר: "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי" וגו'. א"ל יוסף: בא ונתווכח שנינו, אמור מילך וסדור דינך. מיד אמר יהודה לנפתלי: לך וראה כמה שווקים יש במצרים? קפץ וחזר, אמר ליה: שנים עשר. אמר יהודה לאחיו: אני אחריב מהן שלשה וטלו כל אחד אחד ולא נשאיר בהם איש. אמרו לו אחיו: יהודה, מצרים אינה כשכם, אם אתה מחריב מצרים תחריב את העולם כולו, באותה שעה ולא יכול יוסף להתאפק.