לדלג לתוכן

בראשית רבה צג י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

י.    [ עריכה ]

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ" - אבא כהן ברדלא אמר: "אוי לנו מיום הדין! אוי לנו מיום התוכחה! בלעם, חכם של העובדי כוכבים, לא יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו, הה"ד (במדבר כב): 'ההסכן הסכנתי לעשות לך כה?', ויאמר: 'לא'. יוסף, קטנן של שבטים היה, ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו, הה"ד: 'ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו'. לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר (תהלים נ): 'אוכיחך ואערכה לעיניך' – על אחת כמה וכמה!"

"גשו נא אלי ויגשו" – הראה להם את המילה.

"אני יוסף, ועתה לא אתם שלחתם וגו', וישימני לאב לפרעה" – לפטרון בסיליון; "לאדון" – לרבון; "מושל" – לשליט.

"מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו" - שלא תעמיד את השעה.

"כי פי המדבר אליכם" – בלשון הקודש: