ביאור:בראשית מה טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מה טו: "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מה טו.

ראו: יוסף מנשק את אחיו

וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם[עריכה]

  • עם בנימין נאמר: "וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו, וַיֵּבְךְּ" (ביאור:בראשית מה יד).
  • בפגישה עם יעקב נאמר: "וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד" (ביאור:בראשית מו כט).

ועל האחים נאמר "וַיְנַשֵּׁק", אבל לא נאמר: "וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו". כמובן אנחנו משלימים את הפסוק וחושבים שזה אותו הדבר.
התוספת "וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם" גם היא שונה, כי לא נאמר "וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו". קיימת אפשרות שיוסף לא חיבק את אחיו, אלא רק נישק, עם דמעות בעינים. הוא נישק אותם בראש או בלחי במגע זעיר. לא נאמר שהם נשקו אותו חזרה. יוסף בכה עליהם, יכול אפילו להשמע כמו שהוא בוכה עליהם לפני שהוא מעניש אותם.[1]

יש כאן מעט קרירות ושמירת מרחק. סביר שיוסף לא סלח להם לגמרי, והוא נותן להם להבין שהם משתחווים לו עד סוף ימיו. ייתכן שיוסף האמין שאלוהים פקד עליו שהוא יהיה מלך בני ישראל במצרים, לפי החלום השני ולפי הפרוש שיעקב נתן לו: "הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה" (ביאור:בראשית לז י). רק לאחר מותו של יעקב יוסף הבין שהוא לא יהיה מלך בני ישראל ואמר לאחיו: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" (ביאור:בראשית נ יט).

יוסף נתן פחות כבוד לאחיו[עריכה]

  • לאחר החיבוק לבנימין יוסף נישק את שאר אחיו: "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם" (ביאור:בראשית מה טו). לא נאמר שהם בכו או נישקו אותו חזרה, ייתכן שהם היו עדיין הממומים.
  • לא נאמר שהאחים עמדו סביבו וכולם חיבקו אותו ואחד את השני כקבוצה. ייתכן שהם פחדו לפגוע בכבודו, למרות שאנשיו לא היו בחדר.
  • יוסף לא נתן כבוד לראובן הבכור, או ליהודה התקיף באחים.
  • יוסף לא פנה לכל אח בשמו. יוסף שמר מרחק וייתכן שגם טינה מסוימת לאחיו, למרות דבריו, שהכל נעשה בפקודת אדוני.
  • "וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ" (ביאור:בראשית מה טו). לא ברור אם האחים עמדו לפניו, או כולם ישבו יחד, מי דיבר, מה הם סיפרו, מה הוא סיפר להם עוד, הרי הם לא ידעו איך הוא עלה לגדולה.
  • האם האחים הסכימו שחלום הנבואה הראשון התקיים? - לא נאמר, אבל בטוח שהם הבינו שהכל היה מעשה אלוהים לפי דבריו ליוסף בחלום הראשון.

האחים לא האמינו שיוסף סלח להם, ולכן אחרי מותו של יעקב הם משקרים ואומרים ליוסף: "אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ" (ביאור:בראשית נ יז).

וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ[עריכה]

"דִּבְּרוּ" מופיע ברבים. כנראה כל אחיו סיפרו לו מה קרה להם במשך 22 השנים האחרונות. אודות אביהם, תמר ויהודה ועוד רכילויות.
ב"דִּבְּרוּ ...אִתּוֹ" נכלל גם יוסף שדיבר איתם. לבטח הוא סיפר להם את קורתיו ככתוב בספר בראשית. כמובן יוסף ידע שחלק מדבריו יועברו לאביו, כך שלבטח הוא לא סיפר סיפורים מפחידים. ייתכן שהוא תאר להם איך הוא תכנן ללכוד אותם, למה הוא התעלל בהם, וצחק עליהם באומרו: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו), בנסיון להזכיר להם שהם הכניסו אותו לבור מים (יבש) כמשפט לקוסמים (חוקי חמורבי מספר 2).




  1. ^ הרבה אנשים היו כלים בידי אלוהים כדי לקדם את תוכניתו לגבש ולכוון את עם ישראל: פרעה, עמלק, המן, ורשעים דומים, אבל אנחנו לא צריכים להגיד להם תודה על השרות שלהם.