ביאור:בראשית לז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לז י: "וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה."



החלום השני: נבואת יציאת מצרים[עריכה]

ראו באור באור החלום - שילטון בעם ישראל

החלום השני כאילו חוזר ומדגיש את החלום הראשון: לא רק האחים ישתחוו, גם האב והאם (שאיננה) ישתחוו ליוסף. זאת היתה ראיה צרה מאוד, וזלזול בכוחו של אלוהים.

האם הפתרון של יעקב הוא הפתרון היחיד?[עריכה]

אל השמש[עריכה]

אל השמש (און) הוא האל הראשי של מצרים העתיקה. בערך (און) מוסבר: "שמה המצרי הקדום של העיר היה אַנוּ, ומכאן נבע השם העברי הנזכר במקרא און. העיר הייתה מרכז עיקרי לפולחן אל השמש אתום וכן לאל רע ולכן נקראה גם בפי המצרים בית השמש או בית רע."

השם רעמסס, היה לכבוד אל השמש, "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם, וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א יא) – השם מורכב משני מילים: 'רע' - שמש, 'מסס' - 'בן', 'רעמסס' - הוא בן אל-השמש, שהיה אלוהי מצרים. הפרעונים ראו את עצמם כאלים. אנו רואים את הקשר לנבואה של יוסף.

"פוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית לז לו) שקנה את יוסף במצרים בהמשך (לפי פרושים שונים) הוא "פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (ביאור:בראשית מא מה) שהוא היה כהן לאל השמש, און. כאשר יוסף נשא את בתו של פוטי פרע, אסנת, יוסף ומשפחתו הצטרפו לכוהני מצרים והיו פטורים ממס כמוהם.

נבואת יציאת מצרים[עריכה]

המילה "מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ביאור:בראשית לז ט) לא אומרת שיוסף בחלום ראה את עצמו, אלא הוא ראה דרך עיניו את השמש, הירח והכוכבים משתחווים. המילה "לִי" היא לאדוני ולא ליוסף.

כלומר אל השמש המצרי אתום, ואלת הירח או הלבנה המצרית (בסאט או חוֹנסוּ), ואחד עשר כוכבים שמסמלים אלים מצריים פחות חשובים, ישתחוו לאדוני אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, לאדוני אלוהינו. מדובר על יציאת מצרים שבתחילתה אמר פרעה: "מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל: לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה ב), ובסופה אמר פרעה: "גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם, גַּם אֹתִי" (שמות יב לב) לפני אדוני אלוהיכם.

המכות ובעיקר ההחלמה המהירה נועדו לעשות צחוק מתריסר אלוהי מצרים, כדי שבני ישראל יכירו בגדולתו ובחוזק ידו של אלוהים:
(ד"ר מאיר בר-אילן, במאמרו: עשרת המכות, מחלקה לתלמוד אונברסיטת בר-אילן, תשנ"ט)

  1. אל הנהר (סובק בדמות תנין), המטה של אהרון אכל אותו (שמות ז יב). אנשים לא נפגעו מההצגה הזאת.
  2. אלת היאור (נפתיס, הנילוס הוא זעתה) הורידה דם. האנשים חפרו בורות ליד היאור ושתו (שמות ז כד).
  3. אלת הלידה (חקת בדמות צפרדע) שרצה צפרדעים. פרעה היה מוכן לסבול יום אחד נוסף (שמות ח ו).
  4. אלת המזיקים (מאפדת בדמות חתול) קיבלה כינים. היו כינים באדם ובחיה.
  5. אלת החקלאות (רננת) קיבלה ערוב, חרקים מזיקים או חיות רעות.
  6. אל המקנה (אפיס בדמות פר) קיבל דבר. רק המקנה נפגע (שמות ט ג).
  7. אלת הקסם והרפואה (איסיס) קיבלה שחין, מחלת אבעבעות על העור, באדם ובמקנה (שמות ט י).
  8. אל הסערה והמדבר (סת) קיבל ברד כבד. משה הזהיר את פרעה להכנס לבתים כדי לא להפגע (שמות ט יט).
  9. אל התבואה (נפר) קיבל ארבה, שאכל את השדות והעצים.
  10. אל השמש (רע) ואל הירח (חונסו) קיבלו חושך, לשלושה ימים ולילות (שמות י כג).
  11. אל מצרים (פרעה) קיבל מכת בכורות. פרעה והמצרים נפגעו, ובכל בית היה לפחות מת אחד (שמות יב ל).

ביחד אחד עשר (11) מכות לתריסר אלי מצרים.

מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ[עריכה]

יעקב מתקיף את יוסף ומבזה אותו. מעניין מה היה יעקב אומר אם כך היו אומרים לו כאשר הוא חלם שהוא רואה סולם, מלאכים ואלוהים בשמים? לא ברור למה יעקב זלזל בחלומו של יוסף. איך הוא הרשה לעצמו לקבוע מה אדוני אומר בחלום!

השאלה "מָה" היא במשמעות טרוניה נגד יוסף. יעקב מאשים את יוסף שהוא חולם חלומות טפשיים, שחושפים את מחשבות הגדלות שלו, ולא מתבייש לספר אותם למשפחתו. קשה להבין למה יעקב לא העלה בדעתו שיוסף יהיה יותר חכם ומצליח ממנו. קשה להבין למה אבא לא ירצה שבנו יצליח יותר ממנו.

הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה[עריכה]

קשה להבין מה הבעיה של יעקב?
הוא השתחוה לעשו – האם להשתחוות לבנו זה בלתי אפשרי בעייניו? רעב קטן, וחרב גדולה, וכל האחים משתחווים בכבוד.
רחל כבר נפטרה, הן ליוסף יש אחד-עשר אחים, אז איך רחל תשתחווה? האם יעקב התכוון ללאה אשתו, כאימו של יוסף?
ייתכן שיוסף הבין שהפתרון של יעקב אינו הפתרון הנכון, ולכן הוא לא דרש ולא יצר את התנאים שיעקב יהיה חייב להשתחוות לו. להפך, סביר שיוסף היה מונע מיעקב, לאה אשתו וכל אחיו להשתחוות לו כדי שהפתרון של יעקב לא יתגשם. כאשר יעקב נפטר, ואחיו יחד עם יעקב עדיין לא השתחוו לו, יוסף הבין שהחלום לא יתגשם כפי שיעקב פתר.

אֲנִי וְאִמְּךָ[עריכה]

יעקב מציין בפרוש "וְאִמְּךָ", ולא אומר אישתי. לפי סדר הפסוקים, רחל כבר נפטרה, ובנימין כבר נולד. לו יוסף חלם את החלום לפני שבנימין נולד, אז ליוסף היו רק עשר אחים ולא אחד-עשר.
כאשר יעקב הכריז "אֲנִי וְאִמְּךָ", ואימו של יוסף כבר נפטרה ואינה יכולה להשתחוות, נוצר הרושם שיעקב מחק את זכרונה של רחל, ושייך את יוסף ללאה אשתו, אחותה של רחל. היה בזה עלבון גדול ליוסף, וכאילו נלקחה ממנו הבכורה של אימו, האישה הראשית של יעקב, בנוכחות אחיו. ייתכן שזאת הסיבה שיוסף חשב שאביו היה שותף למחירתו לעבדות במצרים. רק כאשר יהודה סיפר שיעקב אמר: "אַתֶּם יְדַעְתֶּם, כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי" (ביאור:בראשית מד כז), יוסף הבין שאימו לא נמחקה ויעקב אבל עליו.

וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו[עריכה]

יעקב כעס עליו יוסף בנוכחות בניו. ייתכן שזאת הסיבה שיוסף חשב שאביו שלח אותו למוות כאשר הוא נשלח לאחיו בשכם. ולכן למרות שיוסף היה יכול לבקר בכנען עם צבא, כשם שהוא עשה בקבורתו של יעקב, יוסף בכל זאת לא ביקר לראות מה שלום אביו ובנימין אחיו.

יוסף שמע את דברי יעקב ולא הגיב או התנגד לאביו.

מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ-"הומור אלוהי - מטרת עשרת המכות" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. http://hidush.co.il/hidush.asp?id=19004