ביאור:בראשית לז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לז כג: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו."



ראו: תהליך מכירתו של יוסף לעבדות

וַיַּפְשִׁיטוּ[עריכה]

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו[עריכה]

יוסף בא בעצמו. האחים לא הלכו לקראתו או רדפו אחריו. הוא בא בתמימות ללא פחד וחשש. הוא לא הבין דבר.
לפני שיוסף פתח את הפה להגיד משהו, הם הקיפו אותו, אחזו אותו והפשיטו אותו בצורה מסודרת.

וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף[עריכה]

ייתכן שיוסף היה רגיל שישרתו אותו ויעזרו לו להתפשט, ואחרי הליכה ארוכה בשדות הוא היה חם ומזיע. למרות שהם באזור חם והבור התיבש ממים, יוסף הבין שמצבו הוא רע מאוד. האחים הפשיטו אותו מכותונת הפסים. הם לקחו ממנו את סמל דרגתו הגבוהה: כבנו האהוב של אביהם וכנכבד עליהם. האחים הורידו אותו לדרגת עני ועבד.

משחק מילים: ויפשיטו - וישפטו - כמובן שזה רק מקרה, אבל היה אפשר לבחור מילה אחרת במקום ויפשיטו, לדוגמא: ויורידו, ויסירו, ויקרעו, ויתלשו, וימשכו,...

אֶת כֻּתָּנְתּוֹ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו[עריכה]

יוסף לבש את כותונת הפסים שלו, כי נאמר "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק" (ביאור:בראשית לז יח) ועם כותונת הפסים היה קל לזהות אותו מרחוק. יוסף נהנה מכותנתו ורצה להציג אותה לראווה.