ביאור:בראשית לז יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לז יז: "וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז יז.

שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים[עריכה]

הביטוי לא ברור. מי אמר? האחים או אנשי העיר?
ניתן לחשוב שהאיש שמע את בני יעקב מדברים והוא ישב איתם בזמן שהם החליטו, או שהוא שמע רכילות בעיר, דבר שמועה, מידע לא מדויק, שהאחים אמרו שהם ילכו לדותן. כיוון שהאיש מנסה להסתיר איך הוא שמע, ניתן להבין שהוא שמע את זה מהאחים, והוא שמע דברים נוספים שאותם הוא לא אמר ליוסף ולא רצה להגיד.

האיש יכול להיו עד, אם יעקב יחקור[עריכה]

האיש לא שאל את יוסף מי הוא ומי הם אחיו. ניתן ללמוד מדברי האיש את הדברים הבאים:

  1. האיש זיהה את יוסף וידע לפגוש את יוסף בשדות של שכם.
  2. האיש שמע שאחיו של יוסף אומרים שהם ילכו לדותן.
  3. האיש אמר ליוסף שאחיו בדותן, וסביר שיוסף ילך לשם.

במידה ויקרה משהו רע ליוסף, האיש יוכל להעיד שיוסף הגיע בשלום לשכם, ואם קרה לו משהו רע זה היה בין שכם לדותן, אזור בבעלות ובשליטה של האחים.

קרה פה נס גדול שבדיוק איש אחד בלבד מצא את יוסף, לא הזמין אותו לעיר, ידע מה האחים אמרו, ושלח אותו לדותן. אדם חשדן יכול לחשוב שהאחים ידעו שיעקב ישלח את יוסף אחריהם, והם שכרו איש להורות לו איך לשלוח את יוסף רחוק משכם, לאזור לא מאוכלס, ושם הם יתנכלו לו.

מנהגם של האחים לשאול (לרגל)[עריכה]

בהמשך יוסף יבין שזה הוא מנהגם של אחיו, ללכת לשאול ולחקור. אחיו שאלו בשכם לאיפה כדאי ללכת, ויעצו להם ללכת צפונה לדותן. כאשר האחים יבאו למצרים, יוסף הבין שהם ילכו וישאלו אנשים ויחפשו אותו, בבתי זונות ובבתי מרחץ, כי האחים בחרו שיירה שנשאה בסמים וסבונים למצרים (חז"ל). יוסף חשש שהם יגרמו לו צרות והוא היה חייב להפסיק את החקירות האלה, ולכן הוא אמר להם בלגלוג: "מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" (ביאור:בראשית מב ט).

שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה[עריכה]

לפי דברי האיש כאילו שבשכם ידעו שהם ילכו לדותן. האחים לא טרחו להודיע ליעקב על תנועותיהם, אפילו כאשר הם זזו מרחק משמעותי. האחים התנכרו ליעקב והשאירו אותו בבדידות ובפחד לרכושו. ייתכן שזו היתה מטרתם, לגרום ליעקב לשלוח את יוסף.

האחים הלכו לדותן, כך למעשה הם הרחיבו את ארצם ואת השטח בבעלותם, ככתוב: "וַיִּסָּעוּ; וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית לה ה).

וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן[עריכה]

יוסף לא אמר תודה. לא שאל שאלות נוספות כדי לוודא איך האיש שמע, ומה עוד הוא שמע. יוסף לא שאל לשלום אחיו, למרות שניתן להבין ששלומם טוב. יוסף היה שמח שהוא יוכל להשלים את תפקידו, והוא המשיך לכיון דותן ומצא את אחיו.