ביאור:בראשית לז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לז ז: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי."



אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים[עריכה]

לאחים החלום היה ברור - מדובר בהם, הוא ראה אותם, וכך יוסף הוא השליט ואחיו משתחוים לו.
יוסף משתמש במילים בגוף ראשון - "אֲנַחְנוּ", "אֲלֻמָּתִי", "אֲלֻמֹּתֵיכֶם", "לַאֲלֻמָּתִי" - אי אפשר לא להבין שהוא מדבר על עצמו ועליהם.

מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים[עריכה]

אברהם, יצחק ויעקב, ובניו היו בעיקר רועי צאן. הם לא אלמו אלומות בשדה. והנה החלום מדבר בגוף ראשון על עבודה שהם לא עוסקים בה. האם זה רמז שהם יעברו למקום אחר? יעסקו במקצוע אחר? ולמה האלומות משתחוות? תמיד לאחר איסוף האלומה מניחים אותה שוכבת על הרצפה. מה מיוחד באלומתו? איך היא קמה? מה גודלה? חוזקה? ככה סתם, רק בגלל שהוא אלם אותה?

לא יהיה פיצול העם[עריכה]

(מבוסס על רעיונות מספרו של יצחק עת-שלום, בין השורות של התנ"ך, 2006)
גם יעקב וגם בניו ידעו את סיפורי האבות. הם ידעו שאלוהים בחר את אברם על פני נחור, את יצחק על פני ישמעאל, ואת יעקב על פני עשו. הבנים חששו שיעקב יעשה להם מה שאברהם עשה לישמעאל ולבני קטורה, ששלח אותם מעל פניו (ביאור:בראשית כה ו).

ניתן להבין מהחלום:

  1. האחים ימשיכו ויעבדו ביחד.
  2. יוסף יצליח יותר מהם בגלל כשרונותיו.
  3. האחים יכנעו ליוסף, יקבלו אותו כמניהגם וימשיכו לחיות ביחד כעם אחד.
  4. יוסף דייק בדבריו שרק האלומות (התוצרת) השתחוו, בזמן שהאחים ויוסף (המיצרים) עמדו לידם.

החלום הזה לא סופר ליעקב, אלא רק לאחים. האחים, במקום לשמוח שכולם יזכו בברכת אלוהים, כעסו שיוסף יעלה מעליהם, במקום להבין שהמוצרים שלהם יהיו נחותים מהמוצרים של יוסף, כשם שהוא התלונן עליהם לאביהם.

חלום הרעב[עריכה]

אם מתעלמים מתגובת האחים, החלום הזה הוא למעשה נבואה שתקרה עוד כעשרים שנים. יהיה רעב בארץ, הממגורות של יוסף יהיו מלאות תבואה, והשקים של אחיו יהיו ריקים. האחים יבאו לשבור בר מתבואתו. האחים במקום להתחיל לבנות ממגורות ולאסוף אוכל התעלמו מהמסר בעניין האוכל, וחשבו שיוסף סובל מהזיות גדלות. הנבואה הזאת התקיימה לאחר מותו של יעקב, כאשר כל האחים, כולל בנימין, נופלים לפני יוסף אחיהם, בידיעה שהוא יוסף (ביאור:בראשית נ יח), ויוסף מבטיח להם להאכיל אותם (ביאור:בראשית נ כא). בכל המקרים הקודמים שהאחים השתחוו לו, הם לא ידעו שהוא אחיהם והם השתחוו ונתנו כבוד לשליט מצרי.

נבואת יציאת מצרים[עריכה]

החלום השני שונה לגמרי מהראשון. הנבואה בחלום השני מכוונת ליציאת מצרים, כאשר אלוהי מצרים ישתחוו לאלוהינו. וגם בחלום השני יעקב ובניו התרכזו בעצמם, כמרכז העולם, ולא הבינו את הנבואה.

המילה "מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ביאור:בראשית לז ט) לא אומרת שיוסף בחלום ראה את עצמו, אלא הוא ראה דרך עיניו את השמש, הירח והכוכבים משתחווים. המילה "לִי" היא לאדוני ולא ליוסף.

כלומר אל השמש המצרי אתום, ואלת הירח או הלבנה המצרית (בסאט או חוֹנסוּ), ואחד עשר כוכבי הלכת שבמערכת השמש (לא הבנים) והאלים שלהם, ישתחוו לאדוני אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, לאדוני אלוהינו. מדובר על יציאת מצרים שבתחילתה אמר פרעה: "מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה ב), ובסופה אמר פרעה: "גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (שמות יב לב) לפני אדוני אלוהיכם.

רגע התגשמות נבואת יוסף

כתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר ..." (שמות יב א) "... וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה" (שמות יב יב) - וה' בפרוש אומר שהוא יעשה שפטים באלוהי מצרים והם ישתחוו לו ויכירו בגדולתו כפי שאמר פרעה: "וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם. גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי" (שמות יב לא-לב) לפני אדוני אלוהיכם. ועוד ממהתחלה ה' ידע שזו תוכניתו באומרו ליעקב: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (ביאור:בראשית מו ד).