ביאור:בראשית לז כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לז כז: "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כז.

ראו: תהליך מכירת יוסף

לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ[עריכה]

יהודה הציע למנוע את הרצח, ואמר: "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ, אֶת דָּמוֹ" (ביאור:בראשית לז כו).
האחים ניסו לנסות את יוסף כמכשף, לפי חוקי חמורבי מספר 2. במידה ויוסף ינצל האחים חייבים מיתה.
האחים החליטו להפסיק את הנסיון ולשחרר את יוסף מהבור. יוסף כבר עבר בהצלחה את הנסיון ולא נפגע כאשר הוא הושלך לבור העמוק. האחים יכלו לתת ליוסף למות בצמא בבור, כאשר הוא בוכה וצועק ושיירות עוברות ליד הבור. היתה סכנה שאנשים ישמעו ויבאו לחקור והאחים יתפסו.
יהודה הבין שבשלב זה כבר אי אפשר להחזיר את יוסף הביתה. יוסף יספר ליעקב מה שעשו לו, וצרה ענקית תיפול על משפחת יעקב.

כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ[עריכה]

גם לבן אמר ליעקב: "עַצְמִי וּבְשָׂרִי" (ביאור:בראשית כט יד). רואים את ההשפעה של לבן על סגנון הדיבור של יהודה. יהודה נגע לליבם של אחיו, והוא היה יכול להוסיף כפי שנאמר על שכם: "כִּי נְבָלָה עָשָׂה ... וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" (ביאור:בראשית כד ז). יהודה נזהר לא להאשים את אחיו כפושעים, כדי שהם לא יתקיפו אותו. הוא ניסה לשכנע אותם שזה לטובתם למכור לעבדות ולא להרוג את יוסף.

כך, במקום לנסות את יוסף בקסמיו וחלומותיו בבור מים יבש, הם שולחים אותו למצרים להיות עבד בחצר שרי המלך המכובדים, כאשר הם שלחו אותו עם שיירה נושאת בשמים לנכבדי מצרים.

עבדות[עריכה]

בזמנו לבן הכריז שיעקב לא גנב ממנו דבר כדבריו: "וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לִי הוּא" (ביאור:בראשית מא מג), ואז לבן העניק את כל הרכוש שיעקב לקח מחרן לבנותיו כמתנת נשואין שלהן. במותה של רחל יוסף (ובנימין התינוק) ירשו את חלקה, חצי מרכושו של יעקב. הדבר גרם לשנאה וקנאה ליוסף כאשר הוא התחיל להתנהג כאדון לרכושו.

כאשר יהודה הציע למכור את יוסף לעבדות, סביר שיהודה והאחים הבינו שקיימת סכנה ברורה שיוסף, "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (ביאור:בראשית לט ו), לא ימכר לעבודה בשדה, אלא ימכר לעבוד בזנות או עם נשים, ויסרסו אותו. וכך, אפילו אם יוסף ישרוד, ואפילו אם הוא ימלוך על אחיו, לא יהיה לו זרע לרשת את רכושה של רחל. ייתכן שהאחים שמעו שלשליט המציק להם יש שני בנים, ולכן הם לא האמינו שהוא יוסף אחיהם. גם יעקב דאג שיוסף נחטף לעבדות וייתכן שהוא יסורס, לכן יעקב אומר ליוסף ובניו: "וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים, גַּם אֶת זַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית מח יא).

נסיון ליוסף[עריכה]

כאשר אברהם שלח את עבדו להביא אישה ליצחק הוא שלח איתו "עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית כד י). כאשר יצחק שלח את יעקב לחרן לקחת אישה הוא שלח את יעקב עם מקל ותרמיל בלבד. יצחק ניסה את יעקב כדי לראות אם אלוהים יברך את יעקב, ואכן עוד לפני שיעקב יצא מכנען אלוהים הבטיח לו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" (ביאור:בראשית כח טו) ויעקב באמת חזר עם משפחה גדולה וחזקה. האחים זכרו את חלומו של יוסף שהבטיח לו גדולה מעליהם, והם כאילו אמרו: הנה נוריד אותך לעבדות ונראה איך תעלה.

רואים שהנסיון של יוסף היה קשה יותר מהנסיון של יעקב בחרן.