ביאור:בראשית לז לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לז לב: "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא."



מרמה[עריכה]

וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ[עריכה]

הפסוק לא ברור: מה שלחו ומה הביאו?
כדי לנתק את הקשר בינם לבין הכתונת המזוהמת, האחים לא מצאו את הכותונת, אלא נתנו לשליח שיגיד שהוא מצא את הכותונת, הכיר שזה בגדו של יוסף והביא את הכתונת לחברון. כאשר הכותנת הגיע לחברון, האחים לקחו את הכותנת והביאו אותה להראות לאביהם. האחים ניסו ליצור את הרושם שגם הם לא ידעו שיוסף נפגע עד שהם ראו את הכותונת מגיעה לחברון.

וַיֹּאמְרוּ[עריכה]

"וַיֹּאמְרוּ" ברבים, כל האחים באו ביחד. לבטח אחד דיבר וייתכן שכולם הסכימו, אבל אנו שומעים שהם היו מקהלה כולם ביחד, בלי לצין שם של הדובר.

זֹאת מָצָאנוּ[עריכה]

"זֹאת מָצָאנוּ" זאת הצהרה לא ברורה. האחים לא מסבירים אם הם מצאו את זה בהר, או שהם מצאו את זה בחברון מה שהשליח הביא. האחים הגבילו את המציאה לכותונת בלבד. הם לא הביאו חלקי גוף של יעקב שנשארו, אפילו אם חיה אכלה את יוסף. לאחים לא היתה ברירה אלא לשקר.

הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא[עריכה]

האחים לא אומרים מה קרה. הם נותנים ליעקב לנחש. הם מכירים אותו שהוא יקפוץ למסקנות בלי לחקור אותם: איפה? מתי? למה אין סימני בשר? למה כל הכתונת חזרה? למה לא נמצאה הגופה? מי מצא? מי חקר באזור?

האחים יודעים מה תהיה תגובת יעקב, ואין להם צורך לשקר יותר. יעקב היה כבר זקן מאוד, הוא לא יכול היה לקחת חיילים וללכת ולחקור. יעקב היה תלוי בבניו, והוא פחד לנזוף בהם או להרגיז אותם.
גם בהמשך האחים יענו ליוסף על דברים שהוא לא שאל כדי להמנע מלשקר, כאשר הוא האשים אותם בריגול.

יוסף ודינה[עריכה]

גם דינה וגם יוסף נשבו ונעלמו. יש הבדל גדול בין התנהגותם של האחים בסיפור דינה וסיפור יוסף. בסיפור דינה נאמר: "כְּשָׁמְעָם, וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד: כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לד ז). לפגוע ביוסף אחיהם היתה נבלה גדולה לישראל, לפחות נבלה גדולה כמו סיפור דינה בשכם. גם יוסף נעשה חשוף להתעללות מינית (ביאור:בראשית לט יב). אולם האחים לא מראים עצבות או כעס. הם לא עושים דבר. לא חוקרים ולא מחפשים. מעניין למה יעקב לא שאל אותם לפשר התנהגותם.