ביאור:בראשית לז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לז ה: "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ."



וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם[עריכה]

וַיַּגֵּד לְאֶחָיו[עריכה]

ויגד לאחיו, ולא לאביו. יוסף הבין שהם כועסים עליו. הוא ראה את החלומות כמסר מאלוהים וכהוכחה לזכותו להיות מעליהם. הוא מספר להם כדי להרגיע אותם. והם לא נרגעים אלא ממשיכים לשנוא אותו.

החלום הזה הוא לא החלום על האלומות שהשתחוו לאלומותיו. את החלום הזה לא סיפרו לנו. אבל סביר שהחלום היה דומה לחלום האלומות, ויוסף היה במרכזו של החלום. העובדה שיוסף שיתף את אחיו בחלומותיו לא הרגיעה אותם.

חֲלוֹם[עריכה]

אחת הדרכים שאדוני מתקשר היא בחלום. כך היה עם יעקב בבית אל, ולבן בהר לפני הפגישה עם יעקב. במקרים ההם אלוהים אומר לחולם שהוא מדבר, אולם יוסף רק חלם ואלוהים לא הוזכר. את תוכונו של חלום זה אנו לא יודעים.

חייו של יוסף שזורים בחלומות:

  • בגלל התנהגותו וחלומותיו הוא נמכר לעבדות.
  • בגלל פתרון החלומות של שר המשקים ושר האופים הוא יצא מהכלא.
  • בגלל החלום של פרעה הוא נעשה משנה לפרעה.

וַיּוֹסִפוּ[עריכה]

המילה "וַיּוֹסִפוּ" מראה שהם לא הפסיקו, אלא המשיכו. אולם המילה גם רומזת שנוסף על הכעס הראשון עכשו היה כעס נוסף, אבל לא שהם שנאו אותו יותר מאשר קודם. החלום רק אישר את השינאה שהיתה בליבם נגדו.

"וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ" כתוב ברבים. כלומר יוסף סיפר לכל אחיו או לחלק מהם, אבל בסוף כל האחים שמעו על החלום, וכל האחים המשיכו לשנוא אותו. בני לאה שנאו אותו שהוא מתנשא, ובני השפחות שנאו אותו שהוא דיבר עליהם רעות. וכולם ביחד שנאו אותו בגלל החלום.

"שְׂנֹא אֹתוֹ", ניתן לחשוב שכל האחים שנאו אותו במידה שווה. סביר שכל אחד לפי מצבו הכספי והחברתי שנא את יוסף במידה שונה. חלק רצו לרצוח אותו, ראובן לא אהב אותו אבל לא רצה לפגוע בו כאשר הוא האח האחראי, יהודה העדיף להפטר ממנו אבל לא רצה להרוג אותו. הם שנאו אותו בסתר, וכך נוצר מצב מסוכן מאוד ליוסף שלא הבין את הסכנות שעורבות לו.

בשלב הזה האחים היו מוכנים להקשיב ליוסף.