ביאור:בראשית מא מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא מג: "וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם."


בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ[עריכה]

יוסף התמנה למשנה למלך:

  1. "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ" וכך יוסף היה היחיד במצרים שהיתה לו הזכות לחתום בשם המלך.
  2. למלך היו שתי מרכבות, ויוסף רכב "בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ".
  3. קראו לפניו "אַבְרֵךְ".
  4. למרות שבאו ישירות אל המלך "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם" (ביאור:בראשית מא נה), פרעה שולח אותם ליוסף: "לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ" (ביאור:בראשית מא נה).

דמיון סמלי לסיפור אסתר[עריכה]

  • יוסף רכב במרכבת המשנה, מרדכי רכב על סוס שהמלך רכב עליו.
  • יוסף קיבל בגדי מלכות ורביד זהב, מרדכי קיבל בגדים שהמלך לבש.
  • יוסף קיבל את טבעת המלך, מרדכי יקבל אותה אחר כך לאחר תלית המן.
  • לפני יוסף קראו מספר אנשים: "אַבְרֵךְ", לפני מרדכי קרא המן: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" (ביאור:אסתר ו יא).
  • לא נאמר שיוסף המשיך להופיע כך בהמשך הסיפור,‏[1] מרדכי הופיע בלבוש המלך רק פעם אחת. בהמשך מרדכי הלך "בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ביאור:אסתר ח טו) עם הטבעת אבל בלי סוס המלך ובגדי המלך וכרוז.

וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ[עריכה]

לא ברור באיזו שפה מדובר - מצרית עתיקה, ארמית או עברית. אולם המשמעות ברורה: "אַבְרֵךְ" - איש חשוב "אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ".

  • ייתכן ש"אַבְרֵךְ" בא מהשורש ברך, ברוך - כלומר פרעה מצהיר שיוסף מבורך על ידי פרעה ואלוהים.
  • יוסף עצמו מגדיר את תפקידו: "וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מה ח). וכך התואר "אַבְרֵךְ" כולל: אב, אדון, מושל.
  • ייתכן ש"אַבְרֵךְ" בה "מלשון ברכיים", הינו קריאה לכריעת ברך לפני השליט. (לקסיקון מקראי)
  • "דרש ר' יהודה: אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים".

ההסברים לע"ל נשמעים יפים, אבל הם לא מספקים.

קראו לפני יוסף "אַבְרֵךְ" רק כאשר הוא היה במרכבה. לא קראו 'אברך' ליוסף כאשר הוא ישב והאחים באו אליו. כלומר הקריאה קשורה לנסיעה מהירה במרכבה ברחובות צרים של עיר.[2]
ABURRU באכדית (עברו בעברית) זאת אזהרה לאנשים לעבור ולזוז, לפנות את הדרך ולנוע למקום בטוח, כי מרכבת המשנה תדרוס ולא תעצור.
אנשים צעקו לפניו: "עברו עברו, זוזו זוזו מהדרך'.
כלומר זאת אזהרה לאנשים לפנות את הדרך לפני מרכבת המלך ולתת לשליט כבוד.

לא ברור מי קראו לפניו: האם רצי המלך ושומרי ראשו, קראו לפניו והודיעו שכבוד המשנה למלך עובר, או האנשים ברחוב קראו לפני יוסף: "אַבְרֵךְ" במשמעות 'יחי משנה המלך', 'תבורך', או 'זהירות'.

למרות שזרים כרעו והשתחוו ליוסף לפני שבאו לפניו, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה" (ביאור:בראשית מב ו), לא נאמר שכרעו לו כאשר הוא עבר במרכבתו, אבל גם לא נאמר שלא כרעו לו.

וְנָתוֹן אֹתוֹ[עריכה]

יוסף הוא עבדו של פרעה, וארץ מצרים שייכת לפרעה. שום דבר לא 'נותן' ליוסף - כל שיוסף קיבל זה רשות לנהל את רכושו של פרעה כעבד נאמן. אפילו לא נאמר שפרעה שיחרר את יוסף מלהיות עבדו. זה בדומה לדברי אחשורוש להמן: "הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ" (ביאור:אסתר ג יא) וכל שהמן קיבל זה רשות להשתמש בכסף מאוצר המלך, למנות פקידים, לגבות מס מהעם שלא משלם כראוי. המן לא קיבל כסף מאחשורוש, ויוסף לא קיבל את מצרים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ נאמר: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה" (ביאור:בראשית מו כט) אולם לא בטוח שזו מרכבת המלך השניה שעכשו שייכת ליוסף בלבד. אולם יוסף עצמו היה עבד של פרעה, כך שמרכבתו היא גם מרכבת המלך.
  2. ^ עד היום רכב שרות נוסע עם סירנה להזהיר את הציבור.

מקורות[עריכה]

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014