ביאור:בראשית מא לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מא לט: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ."


וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף[עריכה]

לעיני כל נכבדיו פרעה הודיע:

  • "הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ"
  • "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ"

הבחירה נגמרה, החלטה נעשתה. פרעה מצדיק את בחירתו: אין איש כמוך.

נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ[עריכה]

"כָּמוֹךָ" - כמוך בדיוק. אם יש אדם יותר חכם, או יותר נבון, או אפילו יותר חכם ונבון, זה לא בדיוק כמוך, ולכן זה לא טוב.
אין ספק שפרעה החליט שרק יוסף מתאים. יוסף היה איש זר, עברי. יוסף לא ימנע מלהרוג אזרחים מצריים אם הם יתנגדו לאגור את התבואה, יקימו מהומות בזמן החלוקה, או ירצו לעשות מרד. השרים והעם ידעו שאיש זר לא ירחם עליהם ויהיה תקיף. כך קרה שנפוליאון, קורסיקאי, עלה לשלטון, כי הוא לא התבייש להציב תותחים ברחובות פריס וירה במפגינים.

מה ההבדל בין חכם ונבון?

חכם יודע להמנע מצרות, שנבון/פיקח יודע לצאת מהן. (כמובן הנבון לא היה מספיק חכם כדי לא להכנס.)