ביאור:בראשית מא נא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי[עריכה]

יוסף בגדולתו[עריכה]

יוסף חלם שאחיו ישתחוו לו - "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (ביאור:בראשית לז ז). אין ספק שהוא האמין בנבואתו, שהוא יצטרך לעבוד ולעמול ולהקריב את חייו כדי להגשים את החלום כדבריו: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים" (ביאור:בראשית מה ח). והנה חלומו עומד להתגשם.
בזמן הולדת בניו יוסף כבר היה משנה למלך מצרים, ככתוב: "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מד). יוסף היה מאושר, וראה והבין שתוכניתו של אלוהים, בחלומו הראשון, עוד מעט תתקים: אחיו יבואו וישתחוו לו, ובניו יגדלו עם בני אחיו ויהיו חלק מברכת אדוני לאברהם יצחק ויעקב.
הולדת בנו הבכור,‏[1] (והשני אחריו), היתה שמחה גדולה, ויוסף בחר שם חיובי מתאים לשניהם:

  • מְנַשֶּׁה: "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי"
  • אֶפְרָיִם: "כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי"

שני המשפטים בנוים בצורה תחבירית זהה:

כָּל עֲמָלִי מקביל ל - בְּאֶרֶץ עָנְיִי, ולשני הפריטים יש משמעות דומה.
מכאן ש - נַשַּׁנִי מקביל ל - הִפְרַנִי - ושני הפעלים הם חיוביים.

אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי[עריכה]

יוסף ידע את דברי אלוהים לאברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" (בראשית טו יג), "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו יד). יוסף הבין שחלומותיו הם התגשמות נבואות אלוהים, וכל מה שקורה לו זה חלק מהתהליך המצופה:

  • "כָּל עֲמָלִי" מכל עמלי הפכתי למשנה למלך, שמצליח בעבודתו.
  1. יוסף שרת כעבד בבית פוטיפר, ונעשה מנהל ככתוב: "וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ" (ביאור:בראשית לט ד).
  2. יוסף נזרק לבית הסוהר "וַיְהִי שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר" (ביאור:בראשית לט כ).
  3. יוסף הפך למנהל בית הסוהר, ככתוב: "וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית הַסֹּהַר בְּיַד יוֹסֵף אֵת כָּל הָאֲסִירִם" (ביאור:בראשית כט כב).
  4. יוסף הוזמן לפרעה ונעשה משנה למלך, ככתוב: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי" (ביאור:בראשית מא מ).
  5. יוסף עבד ואסף את התבואה בשנות השפע: "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד" (ביאור:בראשית מא מט).
  6. יוסף נשא את בת פוטי-פרע (פוטיפר שר הטבחים שנעשה כוהן און), וזכה במשפחה ויחוס במצרים.
  • "כָּל בֵּית אָבִי"
  1. כולל את אביו וצאצאיו, אחיו של יוסף וילדיהם.
  2. וגם כולל את אבותיו: אברהם, יצחק ויעקב וכל ברכות אדוני להם.

יוסף רוצה להעניק לבנו את כל עמלו ואת כל משפחתו וברכותיה. יוסף רוצה שמנשה יהיה מלך בני ישראל אחריו.

נַשַּׁנִי[עריכה]

מה פרוש המילה "נַשַּׁנִי"? ישנם מספר דוגמאות בתנ"ך:

  • "וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי, נָשִׁיתִי טוֹבָה" (איכה ג יז).
  • "זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה; יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה, יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי" (ישעיהו מד כא).
  • "כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה; וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה" (איוב לט יז).
  • "וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה. וְדַע, כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲו‍ֹנֶךָ" (איוב יא ו)

רש"י נמנע מלפרש את הפסוק ואת שמו של מנשה. קדמוניות היהודים של יוסף בן מתיתיהו, תרגום אונקלוס, ותרגום סעדיה הגאון בערבית מסבירים: 'נַשַּׁנִי' זה 'השכיחני'. ובמשפטים מתקופת המלכים והנביאים ניתן להבין שפרוש המילה הוא 'שכח', 'עזב'.

בתקופת האבות קיימת אפשרות למשמעות שונה. באכדית המילה NAHASU פרושה: לספק בשפע, בעושר, בגודש, להפוך להרבה, עצום, אדיר, גדול.

  • "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה, לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כב כד), כלומר: עני שנכשל בהחזרת חובו, לא תנהג עימו בחוזק יד ולא תגדיל בהרבה את החוב.
  • "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי"
לכן אפשרי שפרוש המילה בתורה 'ישה' - יגמול, יעניק עושר רב, בשפע ובגודש..

נשני – גמלני עושר רב[עריכה]

אין ספק שיוסף לא נתן שם שלילי למנשה, הן הוא אהב אותו ורצה להגן עליו, ככתוב: "וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו. וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה" (ביאור:בראשית מח יז). ואין סימוכין שיוסף כעס או חשב רעות על אדוני.‏[2]
לכן פרוש הפסוק: נשני אלוהים (וגמלני עושר ומעמד בזכות) את כל עמלי ‏[3] (ובזכות) ואת כל בית אבי.

  • יוסף נתן למנשה את כל פרי עמלו ואת כל ברכת אבותיו.
  • ברכת מנשה בשמו היא הרבה יותר רחבה מברכת אפרים בשמו, המוגבלת לפריה בלבד.

מְנַשֶּׁה[עריכה]

סביר שיוסף, הבן האהוב של יעקב, בכורה של רחל, שאלוהים בחר בו שאחיו ישתחוו לו והוא ידאג למחסורם, חשב שהוא יהיה מלך בני ישראל. וסביר שיוסף האמין שבכורו, מנשה, יהיה מלך בני ישראל אחריו, ולכן ראוי לתת לו שם מפואר ביותר. יעקב הבין שיוסף רצה למלוך ושבנו ימלוך אחריו, והוא הרי זכר זאת, ככתוב: "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (ביאור:בראשית לז יא). יעקב חשב שאם מנשה ינסה להשתלט עם בני ישראל יהיה פרוד ופיצול, לכן יעקב בחר את אפרים, והעניק לו כבוד על אחיו הבכור, בדיבור (ביאור:בראשית מח ה) ובמעשה (ביאור:בראשית מח יד), וחיסל את הסיכויים שמנשה או אפרים יהפכו למלכים על בני ישראל. כעסו של יוסף על אביו, מראה שהוא הבין שיעקב יודע מה הוא חשב, ושיעקב פוגע בו ובתוכניותיו. יוסף חשב, נרגע והסכים. לאחר מותו של יעקב, האחים חוששים לנפשם, ומוכנים להעניק ליוסף מלכות, אולם יוסף בנתיים למד שהדבר בלתי אפשרי ולכן הוא מסרב ועונה: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" (ביאור:בראשית נ יט).

בשלב זה של התפתחות עם ישראל, אלוהים הפסיק לבחור ולהעדיף אחד מהבנים. כולם היו מנשה, וכולם יהנו מברכת אלוהים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ יוסף לא ידע שיולד בן נוסף, ולבטח לא תכנן את שמו
  2. ^ "חִזְקִיָּהוּ", מלך יהודה, נתן את השם "מְנַשֶּׁה" לבנו הבכור. (מלכים ב כ כא)
  3. ^ "כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ביאור:בראשית לה ה).