לדלג לתוכן

ביאור:בראשית מח יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית מח יז: "וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח יז.

וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה

[עריכה]

וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו

[עריכה]

למרות כעסו, יוסף בעדינות, כדי לא להפיל את יעקב, תמך בידיו של יעקב, וניסה להזיז את הידים ולהחליף בינהם.

תוכניתו של יוסף

[עריכה]

יוסף ראה:

  • אלוהים ואברהם בחרו את יצחק על פני ישמעאל ובני הפלגשים: "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כה ה)
  • אלוהים ויצחק בחרו ביעקב על פני עשו: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט).
  • אלוהים ויעקב בחרו בו: "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (ביאור:בראשית לז ג), וחלומו שהתגשם "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (ביאור:בראשית לז ז)
  • עכשו לדעתו, בכורו מנשה יקבל את תפקיד ראש המשפחה, ככתוב: "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי" (ביאור:בראשית מא נא). יוסף העניק למנשה את כל ברכת בית אביו ועמלו, ומנשה יהיה כנשה, שליט לאחיו.[1]

יוסף חשב שחלומו השני: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ביאור:בראשית לז ט), יתקיים כאשר יוסף ימלוך על אחיו וייתכן גם על ארץ מצרים, כי יוסף הבין שהשמש והירח והכוכבים הם אלי מצרים. יוסף רצה שמנשה בנו יקים שלשלת כמו הפרעונים. והנה יעקב הורס לו את התוכנית.

כך הכל התחיל בחלום הנבואה השני של יוסף, ויעקב גער ביוסף, אבל זכר זאת (ביאור:בראשית לז יא), ועכשו הפרוש של יעקב (לא של אלוהים) נהרס ויוסף כועס, ככתוב: "וַיֵּרַע בְּעֵינָיו". - בעיניים שראו את השמש והירח משתחווים לו עצמו, ולא לאלוהים.

תוכניתו של יעקב

[עריכה]

ליעקב היתה תוכנית אחרת.

יעקב רצה למנוע מיוסף למלוך על אחיו, ורצה למנוע ממנשה לדרוש להיות מלך ישראל.
יעקב פרש את החלום של יוסף, והוא היה חייב לבטל את הפרוש שלו - יוסף לא ימלוך על עם ישראל.
לא ידוע אם אלוהים אמר ליעקב לעשות זאת, אבל יעקב הציל את עם ישראל מצרות שנמנעו.

יעקב עטף את תוכניתו כאילו שאלוהים פקד עליו לברך את הקטן מעל הגדול, וכך יעקב מנע מיוסף להתנגד או לעבור על פקודתו.

יעקב העניק ליוסף כבוד בזה שבניו יהיו לשני שבטים בעם ישראל: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה). אולם הם יהיו רק כראובן ושמעון, ולא יותר מזה. יוסף, כמשנה-למלך מצרים, ימות ובנו לא יהיה משנה לפרעה ולא יהיה מלך ישראל. יוסף לא יזכה לשבט.
כאשר יעקב שם את "יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם", זה היה רע בעיני יוסף, כי הוא ראה שמנשה לא יהיה בכיר השבטים ומלך בני-ישראל. ייתכן שהוא ראה את אובדנו: שאפרים התקיף יפצל את העם, ישלח לגלות עם שארית מנשה ויכחד.

שניהם, יעקב ויוסף, חשבו במושגים של אדון ועבדיו, הנבחר יהיה אדון לבני ישראל, והם ניסו לכפות את רצונם על בני-ישראל ועל אלוהים.

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ^ מנשה, מזה, אולי, בא שמו של משה, להיות מנהיג ושליט העם, בחייו.