ביאור:בראשית מח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מח ח: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה."



מִי אֵלֶּה ?[עריכה]

יעקב ראה שיוסף בא. למרות ליקויי הראיה בגלל הזיקנה וטענת העורך שיעקב "לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" (ביאור:בראשית מח י), יעקב ראה ששני ילדים נמצאים עם יוסף ושאל מי אלה. גם עשו שאל את יעקב בצורה דומה אודות הנשים והילדים: "מִי אֵלֶּה לָּךְ" (ביאור:בראשית לג ה).

יעקב דיבר בצורה ברורה ושוטפת עם מוח צלול ומדויק. הוא העניק ליוסף את הבכורה ומתנה כפולה מאחיו. הוא בכוונה שם את אפרים לפני מנשה. הוא העניק להם מעמד של בניו, ואת נחלת אפרים בה קבורה סבתם, רחל. לא נראה שמוחו של יעקב נפגע מהזקנה.

יעקב הפנה את תשומת לבו לילדים, ונתן לעצמו הזדמנות להסביר למה הוא שם את אפרים ראשון לפני מנשה, ככתוב: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי. גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם" (ביאור:בראשית מח יט).