ביאור:בראשית מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית מח)


יעקב מברך את יוסף ואת בניו, ומגדיר את מנשה ואפריים כשני שבטים

א וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר שליח מסויים לְיוֹסֵף: "הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה", וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ, אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם. ב וַיַּגֵּד והודיע מישהו לְיַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ", וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף: "אֵל שַׁדַּי נִרְאָה לעיל לה, ט אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַיְבָרֶךְ אֹתִי. ד וַיֹּאמֶר אֵלַי: 'הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ ואעשה אותך לִקְהַל עַמִּים לקהל גדול של כמה שבטים, וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֲחֻזַּת עוֹלָם'. ה וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה - לִי הֵם אני מוריש לשני בניך כשבטים בפני עצמם, ולא כשבט אחד על שמך בלבד, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי (ואכן מכאן והלאה, אפרים ומנשה נחשבים לשנים מ12 השבטים לנחלה בארץ כנען). ו וּמוֹלַדְתְּךָ והילדים הנולדים לך אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ, עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יצטרפו לשבט אפרים או לשבט מנשה אחיהם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם. ז וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי מותה היה לצער לי (מות רחל מסופר לעיל לה, יט) רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ מרחק הליכה מסויים

להרחבה ראה כאן
לָבֹא אֶפְרָתָה, וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם".

Rembrandt Harmensz. van Rijn - Jacob Blessing Ephraim and Manasseh - Schloss Wilhelmshöhe Kassel.jpg
יעקב מברך את בני יוסף, רמברנדט, 1656

ח וַיַּרְא והוא ראה אותם, אך ראייתו לא הייתה חדה, ולכן לא הצליח לזהות מי הם יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר: "מִי אֵלֶּה?". ט וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: "בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה פה, במצרים", וַיֹּאמַר: "קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם". י וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת לא ראה כל כך טוב, ולכן ביקש לקרב אותם אליו, וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. יא וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: "רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי חשבתי לאפשרי, קיוויתי, וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ". יב וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו להרחיק אותם כדי שיוכלו כולם ליפול על פניהם בפני יעקב על הקרקע, וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה. יג וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם, אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין שהרי מנשה הוא הבכור, ולכן ראוי שיעמוד מצד ימין, החשוב יותר יִשְׂרָאֵל, וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו. יד וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, שִׂכֵּל אֶת יָדָיו הפך את סדר ידיו כִּי אף על פי ש מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. טו וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר: "הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. טז הַמַּלְאָךְ שליח ה' (כפי שהיה למשל בבראשית לא יא) הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב ויתרבו כמו דגים בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". יז וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. יח וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: "לֹא כֵן אָבִי, כִּי זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ". יט וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר: "יָדַעְתִּי בְנִי, יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל, וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם". כ וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר: "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל מכאן ואילך, צאצאי, עם ישראל, יברכו אחד את השני בך (ביוסף ובבניו) בברכה הבאה לֵאמֹר: יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה", וַיָּשֶׂם בדבריו כאן, כמו בשיכול ידיו לעיל אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. כא וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: "הִנֵּה אָנֹכִי מֵת, וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם. כב וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד נחלה אחת נוספת בארץ ישראל לעומת יתר אחיך עַל אַחֶיךָ, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי אכבוש (צאצאי, עם ישראל) מִיַּד הָאֱמֹרִי (הגדול והחשוב בעממי כנען) בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל" (פסוק ז) - למה יעקב מזכיר זאת, הרי יוסף היה נוכח כשמתה אימו? יתכן שיעקב רומז ליוסף שאמנם יוסף הוא הבכור לרחל, אשתו האהובה, אך דוקא לאה היא האם המרכזית, שנולדו לה רוב הבנים, שנישאה ראשונה ליעקב וגם ניקברה יחד איתו במערת המכפלה. לכן יוסף אמנם מקבל את הבכורה, אבל המלכות עוברת ליהודה. להרחבה ראה במאמר יוסף מקבל את הבכורה אך לא את המלוכה.
  • "וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד" (פסוק כב) - שכם הוא החלק העליון של הגב, מתחת לעורף ובין הכתפיים, ובהשאלה משמש לתאר חבל ארץ, אולי מוקף גבעות (כמקבילות לכתפיים). יש המפרשים שמדובר בעיר שכם שאכן שם נקבר יוסף: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה" (יהושע כד לב), אך אם מדובר בשטח שיעקב קנה, מדוע נכתב כאן "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי"? אולי יעקב קנה רק שטח קטן, "חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ" (בראשית לג יט), ואת שאר שכם אכן כבשו שמעון ולוי בחרבם, ולאחר מעשה הוא רואה בהם כשליחים שלו למרות שביקר את מעשיהם. להרחבה ראה בדף הפסוק.
  • תמונות נוספות של יעקב מברך את אפריים ומנשה ניתן למצא כאן.