קטגוריה:בראשית מח ט
נוסח המקרא
ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם.
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרְﬞכֵֽם׃
וַ/יֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔י/ו בָּנַ֣/י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥/י אֱלֹהִ֖ים בָּ/זֶ֑ה וַ/יֹּאמַ֕ר קָֽחֶ/ם־נָ֥א אֵלַ֖/י וַ/אֲבָרֲכֵֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲבוּהִי בְּנַי אִנּוּן דִּיהַב לִי יְיָ הָכָא וַאֲמַר קָרֵיבִנּוּן כְּעַן לְוָתִי וַאֲבָרֵיכִנּוּן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּי בְּנַיי הִינוּן דִיהַב לִי מֵימְרָא דַיְיָ כְּדֵין כְּתָבָא דְעָלֵיהּ נְסֵיבִית יַת אָסְנַת בְּרַת דִינָה בְּרַתָּךְ לְאִינְתּוּ וַאֲמַר קָרֵבִינוֹן כְּדוֹן לְוָתִי וְאֵיבָרִיכִינוּן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם – זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו" (הושע יא,ג); תִּרְגַלְתִּי רוּחִי בְּיַעֲקֹב בִּשְׁבִיל אֶפְרַיִם, עַד שֶׁלְּקָחָן עַל זְרוֹעוֹתָיו (תנחומא שם).
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח ט.
אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה
יוסף מסביר מי הם הילדים האלה:
- "נָתַן לִי אֱלֹהִים" – הילדים הם מתנה מאלוהים, וזכאים לזכויות שלי לברכת אלוהים.
- "בָּזֶה" - עד עכשו, במקום הזה, בזכות עמלי, בזכות בית אבי - כפי שיוסף אמר: "אֶת כָּל עֲמָלִי, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי ... בְּאֶרֶץ עָנְיִי" (ביאור:בראשית מא נב).
- "בָּנַי הֵם" – יוסף מכיר בבניו ומצהיר שהם בניו "אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה" - כלומר אלו הם כל בניו, כי 'בזה' כולל את כל התקופה בארץ מצרים. יוסף טוען שאין לו ילדים נוספים אחרים: מאשתו, או מנשים אחרות במקום אחר. ואפילו אם היו ליוסף ילדים נוספים ברגע זה הם מנושלים מלהיות ילדיו.
- למרות שאלו "אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת, בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן" (ביאור:בראשית מא נ), "הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים", ולכן הם כשרים בעיניו להתחלק בברכת אדוני לאברהם, יצחק ויעקב.
יעקב מבין למה יוסף הביא את ילדיו, והוא כבר קיבל אותם כילדיו כאשר הוא אמר: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה). עכשו שיעקב ראה אותם הוא מוכן לברך אותם אישית.
קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם
"קָחֶם" - למה יעקב לא אמר: 'הביאם', 'תנם', 'הגישם', 'קרבם', או כמו שאלוהים אמר לאברהם "וְהַעֲלֵהוּ" לי (ביאור:בראשית כב ב)?
לקחת לרוב פונה לפעולה שאדם לוקח לעצמו, ההפך מלתת ולהפרד.
כלומר יעקב מבקש לקרבם אליו, אבל הם נשארים של יוסף, ויביאו את ברכתם חזרה ליוסף אביהם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מח ט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.