ביאור:בראשית מח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מח ז: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם."



יעקב מאמץ את בני יוסף[עריכה]

יעקב מסביר:

  1. ראיתי את אלוהים והוא ברך אותי.
  2. שזרעי יהיו רבים, והוא נתן לי ולזרעי את ארץ כנען לאחוזת עולם.
  3. ועכשו, שני הילדים שנולדו לך במצרים, לפני שבאתי, יהיו ילדי המאומצים, והם יהיו כמו שני בכורי לאה "רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן". כלומר אפרים (הצעיר) הוא בכורי שלי, ומנשה הוא השני שלי, ביחד עם (או מעל - ראה גימטריה (ביאור:בראשית מח ה)) ראובן ושמעון.
  4. שני בניך יהפכו לראשי משפחות בבני ישראל והם יקבלו נחלה כאשר ארץ כנען תחולק לשבטים. נחלתו של יוסף בטלה אולם חלקם של האחים נגרע כדי לתת מקום ליורש נוסף. בהמשך אפרים קיבל את נחלת אפרים שבה היתה קבורה אימו. ראובן, גד וחצי מנשה ויתרו על חלקם בארץ כנען, ולוי לא קיבלו נחלה אלה שרתו את העם בכל מקום, וכך הבעיה נפתרה (יהושע א).
  5. בנים נוספים שיוולדו לך לא יזכו להיות שבט אלא יצטרפו לשני בניך הראשונים.
  6. יעקב רומז מה הנחלה שהוא מיעד לאפרים - "מֵתָה עָלַי רָחֵל ... בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם".

וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת[עריכה]

ליעקב היה חשוב להקבר במערת המכפלה, ואת לאה הוא קבר במערת המכפלה. יעקב מציין את העובדה שהוא קבר את רחל בדרך אפרת, לבדה, ולא מציין שהיא לא קבורה במערת המכפלה.

לא ברור אם יעקב מתנצל שהוא עשה זאת, או שהוא גאה שרחל תהיה בנחלתם של שבט אפרים ובנימין, יורשיה של רחל.