ביאור:בראשית מח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מח ב: "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה."



וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה[עריכה]

בביקור הקודם, יעקב הזמין את יוסף לבוא, ובקש: "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם" (ביאור:בראשית מז ל), ובסוף הביקור נאמר "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" (ביאור:בראשית מז ל). כאן הודיעו ליעקב שיוסף בא אליו, אבל לא ברור מי אמר ליוסף לבוא.

מהמשך הסיפור רואים שיעקב היה מוכן לברך את מנשה ואפרים, כך שניתן להבין שהוא התכונן והזמין את יוסף, וכאשר יוסף הגיע, הודיעו ליעקב, והכניסו את יוסף ובניו ליעקב.

אנו רואים מספר מנהגי כבוד:

  • יעקב, למרות מחלתו וחולשתו, קם משכיבה ויושב על המיטה לכבוד בנו.
  • יוסף שולח את בניו לסבם, והבנים משתחווים לסב הזקן ונעמדים לפניו.
  • יעקב מניח יד על ראש הנכד ומברך אותו.

וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל[עריכה]

יעקב הזמין את יוסף בביקור הקודם, ויוסף לא חשב שהוא צריך להביא את בניו איתו. בביקור ההוא דנו בבעיה של יעקב - מקום קבורתו.
עכשו יוסף גרם לפגישה בנושא שחשוב לו - הברכה לבניו, לכן יוסף הביא אותם איתו.

יעקב רצה לעשות רושם טוב על מנשה ואפרים. אדם חלש לא יכול להרשים ילדים שברכתו היא בעלת עוצמה הבאה ישירות מאלוהים. לכן נאמר: "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל", כדי לאמור "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה). יעקב רצה להראות לבנים שהוא מעל יוסף בחשיבותו, והוא הקובע מי יקבל את ברכת אדוני. הוא האב ויוסף הבן, ולכן יעקב לא משתחווה לבנו למרות מעמדו של יוסף כמשנה לפרעה.

גם בסיפור שמשון נאמר: "וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה" (שופטים טז כח) כדי לגמור את תפקידו בעוצמה, כך יעקב התחזק והצליח לקבל הופעה מרשימה.