ביאור:בראשית מז ל
בראשית מז ל: "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז ל.
וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי[עריכה]
יעקב מפרט את בקשתו: "אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם":
- יעקב לא רצה להשאר במצרים כאשר בני ישראל יצאו חזרה לכנען.
- יעקב חשש שאלוהים לא יוציא את ישראל ממצרים.
- יעקב לא רצה שמקום קבורתו בכנען יהפך למרכז דתי ובני ישראל לא ירצו לצאת.
- יעקב חשש שבניו, חוץ מיוסף, לא יכבדו אותו.
- יעקב רצה להקבר בכנען אבל לא רצה לעזוב את יוסף. הוא רצה כהבטחת אלוהים שיוסף "יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (ביאור:בראשית מו ד).
- לרחל, אימו של יוסף, יעקב לא נתן את הכבוד הזה, אבל לעצמו הוא דורש את הזכות הזו להקבר עם אבותיו.
למעשה אנו רואים, שחוץ מיוסף שדרש: "פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (ביאור:בראשית נ כה), כל שאר האחים מתו במצרים ונקברו שם, ולא עלו לכנען.
וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ[עריכה]
יוסף ענה "אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ":
- "אָנֹכִי" - הדגש הוא על יוסף עצמו בלבד. רק יוסף אחראי, ואם הוא ימות ההבטחה בטלה.
- "אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ" - ברור למדי.
- "." - נקודה. סוף משפט. זה הכול. זה מה שיוסף אמר ועשה.
אבל הן יעקב בקש: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי" (ביאור:בראשית מז כט) במשמעות של שבועה כשם שאברהם אמר לעבדו: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְאַשְׁבִּיעֲךָ" (ביאור:בראשית כד ג).
יוסף שמע את בקשת יעקב ולא שם את ידו ולא אמר דבר שבועה:
- יוסף עצמו היה עבד לפרעה, ופחד לצאת מפרעה בלי בקשת רשות, ובמיוחד לא לצאת ממצרים לכנען, ארצו.
- יוסף לא היה בטוח שהוא יוכל לקיים, ולכן הוא נמנע משבועה.
- מלכים לא נשבעים. אסור שמישהו יוכל להגיד שהם שיקרו או לא קיימו את הבטחתם. גם אחשורוש לא ענה לאסתר כאשר היא הזמינה אותו למשתה השני (ביאור:אסתר ה ח).
- יוסף לא ידע בשם מי להשבע: בשם אלוהים או פרעה, כדבריו לאחיו: "חֵי פַרְעֹה" (ביאור:בראשית מב טז).
- לפי חוקי חוזים לא נוצר הסכם, כי יעקב לא נתן לו דבר בתמורה להבטחתו. בהמשך יעקב נותן ליוסף כבוד ומשתחוה לו כמודה שיוסף הוא מלכו ושליט עמו, ואחר כך הוא מברך את בניו של יוסף ונותן ליוסף ירושה כפולה. אבל בשלב זה של השיחה יוסף לא קיבל דבר ולא נראה שהוא ידע שהוא יקבל משהו בתמורה.
יעקב הרגיש שיוסף מנסה להתחמק. יעקב לא היה מרוצה. הוא כעס. ולכן יעקב מגיב: "הִשָּׁבְעָה לִי" (ביאור:בראשית מז לא) - כאילו בלי זה, לא עשית ולא כלום.
מדוע יוסף חשש לבקש מפרעה לצאת ממצרים לכנען?[עריכה]
- כידוע יוסף היה מאוד חשוב לפרעה, כדברי פרעה: "וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מד).
- לפי חוקי חמורבי מספר 280 איש שנחטף לעבדות לארץ זרה, ושב לארצו, יוצא מיד לחופשי ללא תשלום. יוסף חשש שפרעה יסרב כי לפי החוקים של העבריים יוסף היה יכול לצאת לחופשי בשובו לכנען.