ביאור:בראשית מז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מז יד: "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה."



וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף[עריכה]

בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן[עריכה]

ככתוב, הרעב היה בארץ מצרים וכנען בלבד, ואנשי כנען ומצרים באו ליוסף לשבור שבר ושילמו עד שכספם אזל.

לא נאמר שיוסף הפקיע מחירים, אולם הוא נתן במנות קצובות ומוגבלות, רק לראשי המשפחות שבאו עם חמורים. כך כולם חיו בצמצום על סף רעב כדי לחסוך בכסף ולהחזיק מעמד עד סוף הרעב.

וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה[עריכה]

רש"י מציין שיוסף היה הגון וישר ולא לקח כסף לעצמו, אלא הביא הכל לבית פרעה:

  • כמובן כאזרח זר, שהיה עבד, שכל שרי המלך רק חיפשו איך להכשיל אותו, אין ספק שיוסף נזהר ביותר לא להרגיז את פרעה.
  • יוסף לא היה צריך דבר, הן הוא הצליח במשימתו: משפחתו ירדה למצרים כדברי אדוני: "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" (ביאור:בראשית טו יג), נבואתו הראשונה התקימה ואחיו השתחוו לו, ועכשו הוא מחכה לנבואה השניה שהוא יהיה מלך על כל בני ישראל.
  • יוסף חי בעושר וכבוד ולא חסר לו דבר. כרצונו הוא לקח מאוצר המלך. הכל היה שלו גם בבית המלך.
  • ההצהרה לא מדויקת, לפחות בעניין אחיו, פעמים יוסף לא לקח מאחיו כסף ונתן להם אוכל בחינם, ככתוב: "וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" (ביאור:בראשית מב כה).