ביאור:בראשית מז כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מז כו: "וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה."



לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ[עריכה]

וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק[עריכה]

יוסף שם לחוק - "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה, וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם" (ביאור:בראשית מז כו). הפסוק פשוט וברור - חמישית מהתבואה תהיה לפרעה כמס.

לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ[עריכה]

בהתחלת המשפט נאמר: "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם" (ביאור:בראשית מז כה), אז בשביל מה להוסיף "לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ"?

  • אנשים פרשו "לַחֹמֶשׁ" זה "חֲמִישִׁית" - כלומר חוזרים בצורה מיותרת על המשפט הקודם, למרות שהוא ברור.
  • אולם המילה "לַחֹמֶשׁ" מופיעה מספר פעמים בתנ"ך:
  1. "וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע" (ביאור:בראשית מא לד)
  2. "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יג יח).
  3. "וַיַּכֵּהוּ אַבְנֵר בְּאַחֲרֵי הַחֲנִית אֶל הַחֹמֶשׁ וַתֵּצֵא הַחֲנִית מֵאַחֲרָיו" (שמואל ב ב כג)‏[1]

בכל המקומות האלה הקשר הוא לאוכל: למאגר של אוכל, מצוידים בכל טוב כולל אוכל ונשק, לבטן שהיא מאגר של אוכל.

ידוע ששליטים נהגו להכריח בעלי בתים להאכיל ולהלין את הצבא בחינם, ולקחו אנשים וציוד למלחמה כרצונם.

ברור שאנשים שילמו לפחות חמישית מתבואת השדה כמס לפרעה. אולם התוספת "לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ" מסבירה שפרעה לקח מיסים לפי צרכיו כדי לחמש את צבאו ואת ממשלתו. יוסף לא היה יכול לכבול את פרעה לחמישית בלבד ולמוטט את הממשלה כאשר יש שנת בצורת או כאשר יש מלחמה. פרעה לא היה מוגבל לחמישית בכל התנאים, והיה רשאי לקחת כצרכיו עד שפרעה חשב שהוא חמוש במלואו.

המשפט "וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם" (ביאור:בראשית מז כה) רומז שכל היבול היה חמש ידות, חמש אצבעות, יד שלמה. ניתן להבין שיד שלמה רומזת לאגרוף. כלומר, כאשר פרעה צריך, מותר לו להשתמש באגרוף ולקחת כצרכיו מלא היד.

רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה[עריכה]

יוסף לא רצה שהכוהנים, בעלי כוח רב, יתקיפו אותו ואת פרעה. הכוהנים קיבלו אוכל מפרעה, "כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה, עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (ביאור:בראשית מז כב).

יוסף עצמו הצטרף לכהני מצרים כאשר הוא נשא את "אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית מא מב), וגם בני ישראל חיו על אדמת פרעה בגושן ולא יכלו למכור את אדמתם. בני ישראל חיו על הצאן, ויוסף הטיל מס רק על תבואת השדה ולא על כל עיסוק אחר, לכן בני ישראל היו פטורים ממס, אבל הם טיפלו במקנה של פרעה בחינם.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ "הַחֹמֶשׁ" זה מעל המפשעה (groin), ייתכן שבתחתית הבטן.