ביאור:בראשית מא מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית מא מב: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא מב.

וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף[עריכה]

גם אחשורוש נתן את טבעתו להמן, ופקד עליו להוציא לפועל את פקודת המס שהמן הציע. כמובן כל אחד יכול להתחפש למשנה למלך, במיוחד שהמלך לא יוצא מביתו, ואף אחד לא ראה שהמלך מינה את האיש למשנה למלך, וכך המן דרש כבוד מלכות והמלך לא ידע (ביאור:אסתר ג ב). כאן המלך, בנוכחות כל שריו ועבדיו, ממנה את יוסף למשנה למלך, ונותן לו טבעת וסימני מלכות:

  • פרעה הראה את רום מעמדו של יוסף , ככתוב: "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ".[1]
  • אחשורוש לא הורה למרדכי להתלבש כמשנה למלך, ואכן מרדכי חיכה כשבעים יום לפני שהוא החליט להופיע בלבוש מלכות, לאחר שאחשורוש הרשה לו ולאסתר לכתוב להיהודים פקודה הצלה, ככתוב: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (ביאור:אסתר ח טו).

וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ[עריכה]

הכח האמיתי היה בפרסום פקודות המלך, הן יוסף לא יכול להיות בכל ארץ מצרים ולפקוד ישירות. הטבעת שימשה כהוכחה לכוח הפקודה ועוצמתה, כפי שאחשורוש המלך הסביר לאסתר ומרדכי: "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (ביאור:אסתר ח ח).

לפרעה לא היו שתי טבעות כשם שהיו לו שתי מרכבות. הוא נתן את טבעתו שלו. פרעה איבד את היכולת להוציא פקודות ורק יוסף היה יכול לפקוד בשם המלך. כמובן פרעה היה יכול לקחת את הטבעת חזרה כרצונו, ויוסף כיבד מאוד את המלך ונזהר לבקש רשות לכל מעשיו: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה, וְאֹמְרָה אֵלָיו" (ביאור:בראשית מו לא).

משנה למלך[עריכה]

העברת הטבעת נעשתה בנוכחות קהל נכבדי המלך, וכולם ידעו מה המשמעות עבורם.
הטבעת היתה על ידו של פרעה. מכאן ניתן להסיק:

  1. שלפרעה לא היה משנה למלך באותו זמן.
  2. שפרעה לא הפעיל תוכניות גדולות וחשב שהוא יכול לנהל את המדינה לבדו.
  3. לפרעה היתה מרכבה, כלומר הוא יצא לרחובות ונראה על ידי עמו. עכשו הוא פטור מהסכנה הזו, וכעס העם יופנה נגד העברי.
  4. נאמר לפרעה, או שהוא חשב לבד, שחלומו מנבא רעות לו ולעמו, כי הרעות ניצחו. כדי להיות בטוח גם אם פרושו של יוסף אינו נכון, הוא יצר חייץ בינו ובין העולם החיצוני.
  5. יוסף דיבר בשם אלוהים. כך אלוהי יוסף ישמור גם עליו.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ממצאי תות ענח' אמון ניתן לנו לראות את הופעתו של יוסף: מרכבת המלך, רביד זהב ובגדי משי. אולם יוסף לא קיבל כתר או עטרה או כובע שלבשו הפרעונים.