ביאור:בראשית מו לא

בראשית מו לא: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו לא.

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו

יוסף בא ונפגש עם יעקב. האחים היו בפחד מושלם.
מה הם יעשו אם יוסף יספר ליעקב מה קרה לו ואיך הוא הגיע למצרים?
כמובן היתה להם את התשובה שיוסף נתן להם: "אַל תֵּעָצְבוּ, וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (בראשית לה ה).

יוסף לא הבטיח שהוא לא יספר, וכך הוא שמר אותם בפחד תמידי עד אחרי מותו של יעקב, כאשר האחים שיקרו לו שאביהם אמר להם: "אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ" (בראשית נ יז).

אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה

יוסף מכין את אחיו לפגישה עם פרעה. הוא מספר להם מה הוא יגיד כדי שדבריהם יתאימו והוא והם לא יופיע כשקרנים לפני פרעה.
לא נראה שיוסף מכין שקר לפרעה כי דבריו דברי אמת ברובם. הוא אומר מה להגיד ובאיזה סדר להגיד את זה:

"אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי" - הם באו למצרים בכוונה להשאר לפחות עד סוף הרעב, אבל יוסף מדגיש את המילה "אֵלָי" כאילו שזה ביקור זמני, ביקור משפחתי, ביקור אישי ליוסף ולא שהם באו ל400 שניה כדברי אדוני: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה" (בראשית טו יג). כמובן יוסף לא ידע שהביקור הזה הוא התחלת הנבואה, למרות שאלוהים אמר לו בחלום: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (בראשית לז ט), כלומר בימיך בני ישראל ירדו למצרים אבל בעתיד אני אוציא אותם ואעשה שפטים באלוהיהם.
"וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ, גַּם אֲבֹתֵינוּ" (בראשית מו לד). זה נכון שהם היו רועי צאן ומקנה גם מהצד של אברהם וגם מהצד של לבן, אבל בכנען הם הפכו לעובדי אדמה, ככתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה" (בראשית כו יב), וגם "וַיְהִי עֵשָׂו ... אִישׁ שָׂדֶה" (בראשית כה כז), ובנוסף הם כבשו את שכם והפכו אותה לרכושם (לכן שכם לא כלולה בערים שיהושע כבש).
"בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" - יוסף מגביל את נוכחותם במצרים רק לאזור גושן בלבד.

יוסף גם מגלה לאחיו שאמנם הוא משנה למלך מצרים, אבל בעיני פרעה הוא משרת קטן, שחייב לדווח כל החלטה ולקבל אישור.

כבר ראינו שבגלל שיוסף עלה לגדולה ובחר את אסנת בת פוטי פרע לאשתו, פרעה הוריד את פוטיפר מלהיות שר הטבחים (שר הצבא והמשטרה) ועשה אותו לכוהן און.
יוסף היה צריך לבקש רשות להזמין את אחיו למצרים, ככתוב: "וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת..." (בראשית מה יט).
יוסף מבקש רשות לישב את אחיו בגשן.
יוסף מבקש רשות לצאת ולקבור את אביו בכנען, וכדי להבטיח שיוסף יחזור פרעה שולח איתו צבא גדול ואת "טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (בראשית נ ח) כערבון.

אֶעֱלֶה

מכנען ירדו למצרים, וממצרים עלו לכנען. והנה יוסף נותן כבוד לפרעה ואומר: "אֶעֱלֶה" לפרעה.
אולי זה מעיד שגושן היתה מצפון לבירה של פרעה ויותר נמוך, כך שעולים מגושן לפרעה. אולי זה מלמד אותם להתנהג בכבוד לפרעה ולתת לו להיות מעליהם.
יוסף הזהיר את אחיו ש"תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל רֹעֵה צֹאן" (בראשית מו לד), לכן הוא בחר את גושן, שהיא מתחת לבירה, וכך הצאן לא יזהם את המים שפרעה ואנשיו שותים.