ביאור:בראשית מו א
בראשית מו א: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו א.
וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ[עריכה]
יִשְׂרָאֵל[עריכה]
עכשו יעקב הוא ישראל. יעקב מיצג את כל עם ישראל. והוא וכולם נעים. מאין יעקב בא?
- בטוח שלא מבאר שבע, כי לשם בני ישראל באו.
- יעקב חזר ליצחק בחברון, ככתוב: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן" (ביאור:בראשית לה כז). משם יצא יוסף לשכם לשאול לשלום אחיו. כלומר סביר שיעקב בא ממרא.
- יהודה עזב לתקופה מסיומת את חברון, ככתוב: "וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי" (ביאור:בראשית לח א) ויהודה הסתובב ב"תִמְנָתָה" עם צאנו. אבל בתקופת הרעב יהודה הלך עם אחיו למצרים וחזר איתם ליעקב.
וְכָל אֲשֶׁר לוֹ[עריכה]
הרכוש הכי גדול שהיה ליעקב זאת אדמת כנען:
- אזור באר שבע, ששם אברהם ויצחק חפרו בארות.
- הממרא שאברהם ישב בו.
- השדה של מערת המכפלה שאברהם קנה.
- העיר שכם ששמעון ולוי כבשו.
את כל זה יעקב לא לקח איתו. בני ישראל הרגישו שהם הבעלים של האדמה הזאת והם רשאים לכבוש את השטחים האלה מחדש.
בְּאֵרָה שָּׁבַע[עריכה]
- האם זו העיר ליד פלשתים, בה נשבעו אברהם ואבימלך "עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע: כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם" (ביאור:בראשית כא לא).
- האם זו העיר בהמשך לנחל גרר, בה נשבעו יצחק ואבימלך, ובאותו היום הודיעו לו עבדיו "מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה; עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע" (ביאור:בראשית כו לג).
נחל גרר וארץ פלשתים הם בגבול כנען לכיון המדבר. ייתכן שזאת אותה באר של אברהם שעבדי יצחק גילו מחדש. בכל אופן בתקופה ההיא העיר עוד לא היתה קיימת, והיה שם באר מים ומאהל של רועי צאן. יעקב חשב שבאר שבע זה עדיין בתחום ארץ כנען ושם אברהם ויצחק בנו מזבח לאלוהים, כך שזה מקום טוב לבקש מאלוהים אישור לעזוב את כנען ולהמשיך בדרך למצרים.
לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק[עריכה]
כאשר יצחק היה בחיים, יעקב נשבע "בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (ביאור:בראשית לא נג). עכשו שיצחק נפטר יעקב יכול להתפלל "לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק".
ומדוע לא לאלוהי אביו אברהם?
יעקב ידע שאלוהי אברהם הרשה לאברהם לרדת למצרים, אולם אלוהי יצחק אסר זאת על יצחק (ביאור:בראשית כו ב).
לכן צריך לבקש מאלוהי יצחק לאשר את הירידה לגלות.
וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק[עריכה]
אלוהים אמר ליעקב: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם; וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ" (ביאור:בראשית לה א), ושם הוחלף שמו לישראל, בשנית וסופית.
יעקב ידע שיצחק אביו בנה בבאר שבע "מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ; וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר" (ביאור:בראשית כו כה). עכשו יעקב חושב שלפני יציאתו מכנען, הוא יזבח זבחים על המזבח שבנה אביו כדי שאלוהים יענהו. לא נאמר שיעקב אסף אבנים או הקים מזבח חדש.
יעקב לא מגדיר את בקשתו מאלוהים, אבל אלוהים הבין וענה לו לבעיתו.