ביאור:בראשית מו יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מו יז: "וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל."



וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם[עריכה]

בנה השני של זלפה, שפחת לאה, אשר, הביא ארבע בנים ובת, שרח.

ולמרות ש"בְרִיעָה" הוא הבן הרביעי והאחרון מהבנים של אשר, בריעה מיהר להתחתן וללדת שני נכדים לאשר: "חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל".

הנכדים האלה היו בערך בגילם של פרץ וזרח שנולדו ליהודה ותמר, אבל לא סביר שלפרץ היו ילדים כאשר המשפחה ירדה למצרים.

וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי[עריכה]

אשר נתן לשני בניו את השמות: "וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי". לפי הספירה הכללית של 16 בנים לזלפה (ביאור:בראשית מו יח), שכללה את שרח אחותם. למרות הדמיון בשמות, ניתן להבין שזה לא אותו שם, לבן אחד.

סביר שהשורש הוא 'ש-ו-ה' - שווה.

ייתכן שניתן לראות את רצונו של אשר שבניו יהיו 'שווים' לבניו של אחיו הבכור, גד, או לכול שאר הנכדים של יעקב מרחל ומלאה.