קטגוריה:בראשית מו לד
ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כׇּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/אֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙י/ךָ֙ מִ/נְּעוּרֵ֣י/נוּ וְ/עַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑י/נוּ בַּ/עֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּ/אֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְתֵימְרוּן גּוּבְרֵי מָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹ עַבְדָּךְ מִזְּעוּרַנָא וְעַד כְּעַן אַף אֲנַחְנָא אַף אֲבָהָתַנָא בְּדִיל דְּתִתְּבוּן בְּאַרְעָא דְּגֹשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִין מִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֵימְרוּן מָרֵי גֵיתֵי הֲווֹ עַבְדָךְ מִטַלְיוּתָנָא וְעַד כְּדוּן בְּגִין דְתֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן אֲרוּם מְרַחְקִין מִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא: |
רש"י (כל הפרק)
"בעבור תשבו בארץ גשן" - והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם
"כי תועבת מצרים וגו'" - לפי שהם להם אלהותרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן – לְפִי שֶׁהֵם לָהֶם אֱלֹהוֹת.
רשב"ם (כל הפרק)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו לד.
אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ
יוסף אמר לאחיו להגיד: "אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ"
ומסביר להם מה תוכניתו: "בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"
וממשיך להסביר "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן". כמובן שאת זה אסור להם להגיד לפרעה. פרעה יודע את זה אבל אין צורך להעליב את עמו.
אַנְשֵׁי מִקְנֶה ... רֹעֵה צֹאן
יוסף אומר להם להגיד שהם "אַנְשֵׁי מִקְנֶה", הנה לפרעה עצמו יש מקנה (ביאור:בראשית מז ו). אבל יוסף אוסר על אחיו להגיד שהם "רֹעֵה צֹאן", כי "תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן", אבל.
מה ההבדל בין אנשי מקנה ורועי צאן?
- "אַנְשֵׁי מִקְנֶה" הם אנשים נכבדים העוסקים במקנה, חיות הנקנות ונמכרות. מקנה כולל את כל חיות הבית המבויתות. מקנה לרוב מתיחס לפרות ופרים, שהם בעלי ערך גדול מאוד, אולם זה כולל גם כבשים, עיזים, גמלים, סוסים, חמורים, (חזירים) וכל שאר חיות הבית. לפרעה עצמו היו פרות כפי שהוא חלם בחלום הראשון (המעיד שהנושא הזה של פרות יותר חשוב לו מאשר השיבולים): "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר, וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ" (ביאור:בראשית מא ב).
- "רֹעֵה צֹאן" הם שכירים העובדים בצאן וכבשים. הם לא בעלי הצאן הזול יותר שהוא "תוֹעֲבַת מִצְרַיִם" בגלל הריח הרע, והפגיעה בשדות מהכבשים שאוכלים את הצמח עד השורש, והורגים אותו שלא ימשיך לצמוח.
האחים לא הבינו את ההבדל, וכאשר הם באו לפני פרעה הם נבהלו, ולא אמרו את דברי יוסף, אלא אמרו: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ" (ביאור:בראשית מז ג). למזלם יוסף כבר אמר לפרעה: "אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם, בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מז א), וכך פרעה התעלם מדברי האחים וענה את צפיותיו: "וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי" (ביאור:בראשית מז ו).
גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ
יוסף רומז לאחיו להתרכז במקנה בלבד, וכל החינוך והנסיון בחיים שיש להם זה רק 'מקנה'. אין להם נסיון במלחמה (למרות שיעקב ניצח את עשו ללא קרב, ושמעון ולוי כבשו את שכם.), והם לא יודעים לעבוד בשדה ולהתחרות במצרים.
כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן
כבר נאמר שהמצרים לא רצו לשבת קרוב לעברים "כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב). מה היו הבעיות עם רועי צאן:
- הצאן נכנס לשדות של השכנים ופוגע ביבול. ראה חוקי חמורבי מספר 57.
- הכבשים מסריחים את האויר, את האדמה ואת האנשים שעובדים בהם בגידול ובשחיטה.
- הכבשים מזהמים את המים שזורמים בנחלים ואנשים בהמשך הנחל סובלים. (ראו משל הטלה והזאב של קרילוב.)
- המקנה נפגע במחלות ומעביר חלק מהמחלות לאנשים.
- גניבות של הצאן יוצרות מתח ואלימות בקהילה.
- חוקי חמורבי מקדישים הרבה מאוד חוקים לרשלנות בנושאי גידול כבשים.
בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן
יוסף בחר את גושן למשפחתו.
כנראה המקום היה בדלתא של הנילוס, באזור צפונית מהבירה. המקום לא היה מיושב והיה שורץ תנינים ויתושים בביצות הטובעניות.
לפרעה לא היתה הכנסה מהאזור הזה ואנשיו לא ניסו להכנס וליבש את הביצות לחקלאות. ייתכן שההצפות השנתיות היו גדולות מדי, והגאות והשפל בים הביאו לאזור מי מלח.
עבור רועי הצאן והבקר המקום היה אדיאלי - שפע מקום, שפע מים, שפע שמש, וצמחיה טובה.
פרעה שמח לתת להם לעבוד בשבילו, ליבש את הביצות, לארגן את השטח לגידול בקר וצאן, ולהעשיר את מצרים בתוצרתם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מו לד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.