רש"י על בראשית מו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · מו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בארה שבע" - כמו לבאר שבע ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחלתה

"לאלהי אביו יצחק" - חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעקב יעקב" - לשון חיבה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תירא מרדה מצרימה" - לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנכי אעלך" - הבטיחו להיות נקבר בארץ

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר רכשו בארץ כנען" - אבל מה שרכש בפדן ארם נתן הכל לעשו בשביל חלקו במערת המכפלה אמר נכסי חוצה לארץ אינן כדאי לי וזהו אשר כריתי לי העמיד לו צבורין של זהב וכסף כמין כרי ואמר לו טול את אלו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובנות בניו" - סרח בת אשר ויוכבד בת לוי

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבאים מצרימה" - על שם השעה קורא להם הכתוב באים ואין לתמוה על אשר לא כתב אשר באו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן הכנענית" - בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה בני לאה ואת דינה בתו" - הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה

"שלשים ושלש" - ובפרטן אי אתה מוצא אלא ל"ב אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר שנא' אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני רחל אשת יעקב" - ובכולן לא נאמר בהן אשת אלא שהיתה עיקרו של בית

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל הנפש הבאה ליעקב" - שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים ואין הבאה זו לשון עבר אלא לשון הווה כמו (אסתר ב) בערב היא באה וכמו והנה רחל בתו באה עם הצאן לפיכך טעמו למטה באל"ף לפי שכשיצאו לבוא מארץ כנען לא היו אלא ששים ושש והשני כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים הוא לשון עבר לפיכך טעמו למעלה בבי"ת לפי שמשבאו שם היו שבעים שמצאו שם יוסף ושני בניו ונתוספה להם יוכבד בין החומות ועיין בביאור לת"י ומשם תמצא לרוות צמאונך ברש"י ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן (מצאתי בויקרא רבה עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן נפשות ביתו לשון רבים לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש לפי שהיו עובדים לאל אחד)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להורות לפניו" - כתרגומו לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה

"לפניו" - קודם שיגיע לשם ומ"א להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאסור יוסף מרכבתו" - הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו

"וירא אליו" - יוסף נראה אל אביו

"ויבך על צואריו עוד" - לשון הרבות בכיה וכן (איוב לד) כי לא על איש ישים עוד לשון רבוי הוא אינו שם עליו עילות נוספות על חטאיו אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמותה הפעם" - פשוטו כתרגומו ומדרשו סבור הייתי למות שתי מיתות בעוה"ז ולעוה"ב שנסתלקה ממני שכינה והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך עכשיו שעודך חי לא אמות אלא פעם אחת

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמרה אליו אחי וגו'" - ועוד אומר לו והאנשים רועי צאן וגו'

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעבור תשבו בארץ גשן" - והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם

"כי תועבת מצרים וגו'" - לפי שהם להם אלהות