רש"י על בראשית מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · מה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים" - לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהודעו להם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמע בית פרעה" - ביתו של פרעה כלומר עבדיו ובני ביתו ואין זה לשון בית ממש אלא כמו בית ישראל בית יהודה מישנד"ה בלע"ז

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבהלו מפניו" - מפני הבושה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גשו נא אלי" - ראה אותם נסוגים לאחור אמר עכשיו אחי נכלמים קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (ב"ר)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למחיה" - להיות לכם למחיה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי זה שנתים הרעב" - עברו משני הרעב

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאב" - לחבר ולפטרון צום בעשיטצער פאטראן

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועלו אל אבי" - ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תורש" - דלמא תתמסכן לשון מוריש ומעשיר

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה עיניכם רואות" - בכבודי ושאני אחיכם שאני מהול ככם ועוד כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש (בב"ר)

"ועיני אחי בנימין" - (מגילה יז) השוה את כולם יחד לומר שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי שהרי לא היה במכירתי כך אין בלבי שנאה עליכם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך" - על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב

"ובנימין בכה על צואריו" - על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו ליחרב ולע"ד דיוקו של רש"י דביוסף כתיב ויפול ויבך תרתי משמע אשני מקדשות ולכך עשה ב' פעולות ע"ז הרמז משא"כ בנימין דלא כתיב רק ובנימין בכה פעולה אחת שלא רמז רק על חורבן אחד ועיין בביאור ת"י ששם הוא בדרך דרש

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וינשק" - הוסיף בנשיקה מנשק והולך דיבייש"ר (בלע"ז צערקישען)

"ואחרי כן" - מאחר שראוהו בוכה ולבו שלם עמהם

"דברו אחיו אתו" - שמתחלה היו בושים ממנו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והקול נשמע בית פרעה" - כמו בבית פרעה וזהו לשון בית ממש

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טענו את בעירכם" - תבואה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את טוב ארץ מצרים" - ארץ גושן ניבא ואינו יודע מה ניבא סופה לעשותה כמצולה שאין בה דגים

"חלב הארץ" - כל חלב ל' מיטב הוא

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה צויתה" - מפי לומר להם

"זאת עשו" - כך אמור להם שברשותי הוא

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלח כזאת" - כחשבון הזה ומהו החשבון י' חמורים וגו' רצונו שמלת כזאת המיותרת ובכ"ף הדמיון מורה על כי מעולם לא שלח לו י' חמורים וי' אתונות רק ה"ק קרא ולאביו שלח בעגלות כזאת וגו' כלומר כחשבון הזה שהוא משא י' חמורים וי' אתונות והשתא אתי שפיר דלא מצינו נכתב אלא וירא את העגלות ולא שום חמורים ואתונות וק"ל בשם הגאון מהרש"ל

"מטוב מצרים" - מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו ומ"א גריסין של פול

"בר ולחם" - כתרגומו

"ומזון" - ליפתן כך גירסת רא"ם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תרגזו בדרך" - אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך ד"א אל תפסיעו פסיעה גסה ותכנסו בחמה לעיר ולפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתווכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר אתה ספרת לה"ר עליו וגרמת לנו לשנאתו

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכי הוא מושל" - ואשר הוא מושל

"ויפג לבו" - נחלף לבו והלך מלהאמין לא היה לבו פונה אל הדברים לשון מפיגין טעמן בלשון משנה וכמו (איכה ג) מאין הפוגות (ירמיהו מח) וריחו לא נמר מתרגמינן וריחיה לא פג

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את כל דברי יוסף" - סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה זהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא נאמר אשר שלח פרעה

"ותחי רוח יעקב" - שרתה עליו שכינה שפירשה ממנו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רב עוד" - רב לי עוד שמחה וחדוה הואיל ועוד יוסף בני חי