ביאור:בראשית מג לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית מג לב: "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם."



וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ[עריכה]

יוסף אמר "כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" (ביאור:בראשית מג טז). הכוונה באותו חדר באותו זמן את האוכל שאני אתן להם. הכוונה לא מחייבת שהם ישבו יחד באותו שולחן ויאכלו מאותה צלחת מרכזית.

סידור הישיבה[עריכה]

  • "וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם" - המצרים, ישבו לחוד מהאחים, כי תועבה להם לאכול עם העברים. האם הם לא ידעו שיוסף הוא עברי? הן כך הוא הוצג לפרעה "וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית מא יב). אולם מאז עברו הרבה שנים, הוא נשא את בת פוטי פרע, והוא משנה למלך. אין ספק שאנשי ביתו לא היו יכולים להמנע מלאכול איתו גם אחרי שנודע שיוסף הוא עברי: "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר: בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף; וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מב טז).
  • "וְלָהֶם לְבַדָּם" - האחים, העברים, אכלו לבד מהמצרים. אין בעיה עם זה.
  • "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ" - כאן זה לא ברור:
  1. יוסף אכל לבדו, בשולחן שלו, אבל היה קרוב לאחים שישבו לפניו בשולחן אחר. אם זה כך, אז למה המצרים לא ישבו איתו ואיך היה בנימין, או כל אחד מהאחים, יכול לגנוב את הגביע.
  2. הוא ישב בראש השולחן, שבו אכלו האחים. אז המילה "לְבַדּוֹ" היא מטעה, כי למעשה היה צריך להיות כתוב "יָּשִׂימוּ לוֹ ... וְלָהֶם לְבַדָּם". ואז בנימין בצדו של יוסף או ראובן או אשר (האחרון ברשימה (שמות א ד), או זבולון (שהיה הבן האחרון שנולד לפני יוסף ובנימין (ביאור:בראשית ל כ)) שיתכן שישבו ליד יוסף היו אלו שבכלל היו מסוגלים לגנוב את הגביע.

סביר להניח שכשיוסף אכל עם אנשיו. הוא ישב בראש השלחן והם לפניו איתו. כאן האחים ישבו קרוב אליו וגרמו שאנשיו יורחקו, כדי לא להעליבם הם אכלו לחוד בשולחן אחר, בטענה מפייסת - "כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם", ויוסף ישב עם העברים, אורחיו.

מדוע לא חשדו האחים שיוסף הוא עצמו עברי?[עריכה]

האחים הרגישו את עצמם חשובים:

  • הם היו נכדיו של לבן, בניו של יעקב, מבורכים על ידי אלוהים.
  • הם היו נכבדים בכנען כמלכים, אדוני שכם, והלכו לאן שרצו ללא פחד.
  • הם היו עשירים עם צאן רב וכסף רב.

נראה להם טבעי, שכאורחים, הם ישבו עם המארח, קרוב אליו ולפני עבדיו. לא ברור שהם ידעו שהמצרים לא אוכלים עם הָעִבְרִים, כי זו הפעם הראשונה שלהם לאכול עם מצרים בארוח כזה.

כִּי תוֹעֵבָה[עריכה]

"תוֹעֵבָה" – לתעב: לסלוד מ, נגעל, מאס ב, שנא. כרועי צאן ובקר, האחים היו תועבה למצרים, ככתוב: "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (ביאור:בראשית מו לד), ועוד נאמר: "הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ" (שמות ח כב) כלומר: למצרים אסור לזבוח חיה שהיא תועבה, אפילו לאל של עם אחר. זה כאילו שמישהו זובח חזיר או עכבר, ונותן כבוד לחיה, כחיה כשרה. ואולי משה חשש לזבוח חיה שהיא קדושה למצרים, פרה, והמעשה יהיה תועבה למצרים.
אולם מצד שני פרעה אמר ליוסף: "אִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי" (ביאור:בראשית מז ו), כלומר לפרעה היה מקנה, אבל הוא העדיף שהעברים יגדלו את המקנה שלו, כי אנשיו לא היו אנשי חיל מצליחים.

כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם[עריכה]

עורך התורה מסביר למה יוסף הפריד את המצרים מאחיו העבריים.

העבריים היו אנשי עבר, אנשים שבאו משרשרת הממלכות האדירות באזור הנהרות הפרת והחדקל. היתה מתיחות כלכלית וצבאית בין מצרים לממלכות מהצפון. אבל קשה להאמין שעבדיו של יוסף לא יכבדו את אורחיו בביתו ויביעו תועבה לאורחים.

המצרים לא תעבו את העבריים:
  • פרעה לקח את שרי לביתו, ונתן מתנות לאברם (ביאור:בראשית יב טו-טז).
  • הישמעאלים שילמו 20 כסף עבור עבד עברי (ביאור:בראשית לז כח), בידיעה שהם ימכרו אותו במצרים ברווח גדול.
  • פוטיפר, שר הטבחים של פרעה, קנה את העבד העברי (ביאור:בראשית לז לו).
  • פוטיפר מינה את עבדו העברי להיות מנהל על כל ביתו ושדהו ביאור:בראשית לט ב).
  • אשת פוטיפר אהבה את העבד העברי (ביאור:בראשית לט ז), וייתכן שרצתה בן ממנו.
  • שר המשקים זכר את העבד העברי, והיה מוכן לסכן את נפשו לתת הזדמנות ליוסף לפתור את החלומות של פרעה.
  • פרעה מצא שהעבד העברי הוא חכם ונבון ורוח אלוהים בו (ביאור:בראשית מא לח-לט).
  • פוטי-פרע כהן און נתן את בתו לאיש עברי (ביאור:בראשית מא מה).
  • יוסף נתן בגאוה שמות עבריים לשני בניו הבכורים: מנשה ואפרים, עוד לפני שהוא ידע שבניו יגדלו עם משפחתו.

אומנם ניתן להבין ששרי הביאה מחלות לביתו של פרעה (ביאור:בראשית יב יז), שכנראה לא היו חשופים למחלות של אנשי עבר, וזאת היתה סיבה חשובה לשמור מרחק מזרים, אבל המצרים האכילו את כל הזרים שבאו לארצם בלי בעיות.

העורך נאבק להסביר מדוע המצרים לא אכלו עם בני יעקב, אבל ההסבר שלו לא מחייב אותנו. המצרים תעבו רועי צאן, כפי שאמר יוסף: "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (ביאור:בראשית מו לד), אבל סביר שהאחים התרחצו ולא הסריחו מהצאן בזמן הביקור במצרים.

יוסף ידע שאחיו מרגלים ומחפשים במצרים את אחיהם שאיננו, ויוסף גם ידע שיש מרגלים של פרעה בביתו. יוסף חשש שהאחים ישאלו את המצרים, בזמן הארוחה, אם הם פגשו עבד מצרי, ועבדיו יציינו שהשליט היה עבד עברי, ואולי הוא מכיר עבדים עבריים אחרים. יוסף גם חשש שהאחים יספרו על חלום השמש, הירח והכוכבים למצרים, והמצרים מיד יספרו לפרעה שיש זרים שרוצים שאלוהי מצרים ישתחוו להם. לכן כדי למנוע בעיות יוסף הפריד את אנשיו מאחיו.