ביאור:בראשית מג כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

וַיֹּאמֶר[עריכה]

האיש "אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ" של יוסף ענה לאחים.

  • "שָׁלוֹם לָכֶם" - דברי שלום והזמנה. אל תפחדו.
  • "אַל תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם" - אני מכיר באלוהיכם ומכבד את אלוהי אביכם, והוא שנתן לכם מטמון. כאילו שזה לא הכסף שלהם שהושב להם. לכל בר-דעת זה חייב להיות ברור כשקר. נס כזה לא קרה לא לאברהם, לא ליצחק ולא ליעקב. אלוהים רק ברך את מעשיהם והביא להצלחה, אבל לא יצר הצלחה מאפס.
  • "כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי" – האיש אומר שהוא קיבל את התשלום כנדרש, והאחים לא חייבים לו דבר.

אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם[עריכה]

סביר שיוסף פקד על משרתו להשיב את הכסף לשקים של האחים, ולאחד האחים לשים את הכסף בפי השק. האחים התנצלו על הטעות והציעו להשיב את הכסף. המשרת אמר לאחים שאלוהים נתן להם מטמון כסף.

למעשה יוסף צחק על אחיו. האחים הביאו עודף כסף כדי לקנות את יוסף מעבדותו, במידה והם ימצאו אותו. הם הלכו לחפש את אחיהם היפה בערוות הארץ, בבתי מרחץ ובבתי זונות. האחים הביאו כמות כסף שיעקב לא ירגיש בחסרונו, ומספיק והותר לשלם עבור עבד עברי. יוסף ראה כמה כסף יש ברשותם בצרורות, וצחק עליהם שהם צריכים יותר כסף כדי לקנות אותו מפוטיפר, כאשר הוא היה מנהל הבית או מנהל בית הסוהר. עכשו הם צריכים אפילו יותר כדי לקנות אותו מפרעה. יוסף עזר להם במגבית, כדי לעודד אותם למצוא אותו. גם כאשר בנימין 'כאילו' גנב את גביע הכסף, זה היה רמז שבנימין חושב שהוא זקוק לעוד כסף כדי להציל את אחיו, ויהודה לא העיז להגיד שזה לא נכון, והודה באשמה.

וַיּוֹצֵא[עריכה]

  • "וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן" - האיש שחרר את שמעון והוציא אותו לאחים בפתח הבית כדי להראות ששמעון חי ולא סבל. שמעון היה חופשי לדבר עם אחיו ולספר מה שהוא רוצה. האיש הראה שהשליט לא דואג מה שמעון יספר לאחיו. לא נאמר ששמעון סיפר לאחיו איך היה במעצר. נראה ששמעון לא למד דבר ולא היה לו דבר חשוב לספר.

האיש פעל על דעת עצמו[עריכה]

כל הפעולות והמילים שהאיש אמר, הוא אמר על דעת עצמו, מתוך מה שהוא ידע והבין מדברי יוסף. אנו רואים שהוא חכם מאוד, וכאילו שיוסף עמד שם ואמר את הדברים הללו. לאיש יש חופש פעולה נרחב ביותר וסמכות רבה.

יוסף לגלג על אחיו ונתן להם רמזים על זהותו[עריכה]

יוסף לא עשה מאמץ להסתיר את זהותו. הוא דוחף את האחים ובכל זאת הם לא מרימים את ראשם ומעיזים לחשוד בו.

  1. הם הופרדו מכל קוני האוכל, והואשמו כמרגלים, למרות שהם ידעו שהם רק חיפשו את אחיהם (רש"י).
  2. השליט לחץ עליהם כאילו שהוא ידוע עליהם, עד שהם הודו שיש להם אח קטן בכנען, ואח אחד איננו, לכן הם חיפשו אותו.
  3. השליט נשבע בשם פרעה, וקבע שאחד ילך להביא את האח הקטן.
  4. הם נאסרו לשלושה ימים, אבל בתנאים טובים.
  5. השליט הפר את שבועתו בשם פרעה, בטענה שהוא ירא אלוהים.
  6. השליט שיחרר אותם ללכת להביא אוכל למשפחתם והחזיק רק אח אחד, את שמעון.
  7. כספם הושב להם, אם כדי לעזור להם בשנות הרעב או כדי לגרום להם לחזור.
  8. שמעון הוחזר בלי שפגעו בו והוא היה בריא ושלם.
  9. הם מוזמנים בשלום לאכול עם השליט בביתו.
  10. נותנים להם כבוד גדול של רחיצת רגלים ואכילה עם השליט.
  11. השליט שואל לשלום אביהם הזקן.
  12. השליט קורא לבנימין "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי" (ביאור:בראשית מג כט), כאשר התוספת "בְּנִי" היא מיותרת ומראה על קרבה משפחתית.
  13. השליט אוכל איתם, למרות שזו תועבה למצרים לאכול עם העברים.
  14. השליט מושיב אותם לפי סדר הגיל, ויתכן שגם לפי סדר האימהות, וכך יוצא שבנימין ישב לידו, הן רק כך היתה הזדמנות לבנימין לגנוב את הגביע של יוסף. האחים התפלאו אבל לא שאלו איך השליט ידע, כאשר כולם נולדו בתוך 6 שנים ל4 אמהות. ( ברור שבנימין ישב ליד יוסף: אם כצעיר בבני רחל, אחריהם ששת בני לאה, אחריהם שני בני בלהה, ואחרונים שני בני זלפה, או שבנימין ישב אחרון, לידו, (הצעיר ביותר))
  15. השליט משתכר איתם, יתכן שבנסיון לשמוע דברי סוד בזמן השכרות, או ליצור את האפשרות שבזמן שכולם היו שיכורים בנימין יגנוב את גביעו והאחים לא יוכלו להעיד שזה לא קרה.
  16. משרתו של יוסף מודיע לאחים על גנבת הגביע: "הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ, וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ" (ביאור:בראשית מד ה) וכך הוא מודיע להם שהוא קוסם ומכשף - כמו האחד שהם זרקו לבור ושלחו למצרים. ואחר כך יוסף עצמו חוזר על המשפט הזה כדי להדגיש שהוא עצמו קוסם, ככתוב: "הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו).

אולם האחים לא מבינים, או מבינים ושותקים, כי איך הם יעיזו להגיד למשנה המלך שהוא עבד עברי, אחיהם.