ביאור:בראשית מג כ
בראשית מג כ: "וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג כ.
האחים מתגוננים
[עריכה]- האחים נותנים כבוד לאיש, האחראי על ביתו של יוסף, כאדונם, אבל במילים מצומצמות בלבד - "בִּי אֲדֹנִי"
- "יָרֹד יָרַדְנוּ" - גם אנחנו הינו עשירים המאכילים אחרים, וירדנו מגדולתנו ועכשו אנו צריכים את עזרתכם. (רש"י)
- "בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל" - האחים חוזרים על טענתם שהם לא מרגלים, ורק באו, בהתחלה, לשבר אוכל. עכשו הם באים מסיבה זו וגם בגלל סיבות אחרות.
בִּי אֲדֹנִי
[עריכה]"בִּי אֲדֹנִי" -
- מילת בקשה, בכבוד, 'אנא אדוני'.
- מילת שבועה, ככתוב: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (ביאור:בראשית כב טז).
האחים נשבעים שדבריהם אמת ומבקשים בהכנעה שהאיש יקשיב לדבריהם.
למרות שנאמר "וַיֹּאמְרוּ" ברבים, רק אח אחד מדבר, ביחיד, לעצמו. לא כל האחים אומרים ביחד 'בי אדונינו' או 'בנו אדונינו'. האחד מדבר בשם כולם, ביחיד לכל אחד.
מי הוא? - לא שמעון (האסור), לא יוסף (השליט), ולא בנימין (שלא דיבר אף פעם אחת). יתכן שאם המדבר היה יהודה או ראובן, שמם היה מוזכר. יהודה היה חזק וחשוב בעייני עצמו, וכשם שהוא לא ענה לאביו: "לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ, הַעוֹד לָכֶם אָח" (ביאור:בראשית מג ו), כך גם כאן, זה לא מכבודו להתנצל. לבטח זה היה מבני לאה, הבוגר מאחיו הצעירים או בני הפלגשים, לכן נשאר לנו רק: לוי.
לאחר הפתיחה ביחיד "בי אדוני", בכל השיחה, המדבר מדבר ברבים ומיצג את כל האחים.