ביאור:בראשית מג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ[עריכה]

תפילתו של יעקב למען בניו:

"וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם" - בשם חשוב ומכבד, יתן לכם רחמים.
"רַחֲמִים" – מהמילה רחם. אלוהים ישמור ויגן עליכם. יעקב לא בקש כוח, עוצמה, תושיה, מחשבה, עצה.
"לִפְנֵי הָאִישׁ" - רק במקרה הזה, ורק לפני האיש הזה.
ואכן בקשת יעקב גרמה ליוסף לרחם עליהם, ככתוב: "וַיְמַהֵר יוֹסֵף, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו, וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת" (ביאור:בראשית מג ל).

וְשִׁלַּח לָכֶם[עריכה]

"וְשִׁלַּח לָכֶם" רחמים בכל הצורות: יאפשר לבנימין לחזור, ולשמעון להשתחרר. לנו נראה שיעקב כלל גם את יוסף, אבל סביר שיעקב התרגל לרעיון שיוסף נטרף והוא מתאבל עליו כל הימים, לכן סביר שיעקב לא כלל את יוסף.

וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי[עריכה]

במגילת אסתר יש מקרים רבים החוזרים על נושאים מסיפור יוסף. אסתר היא כיוסף - נשלחה כשפחה לתחרות וזכתה, בחוכמתה, למלכות. וגם היא ,כיעקב, אומרת "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (ביאור:אסתר ד טז).

  • "וַאֲנִי" - רק אני, לא אתם ולא כל עם ישראל.
  • "כַּאֲשֶׁר" – תאור של זמן: כשזה יקרה או קרה.
  • "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" – יעקב מזכיר שילד אחד הוא כבר איבד, השני במאסר ומי יודע מה יהיה בסופו, ובנימין עכשו מתווסף לרשימה של אנשים שהוא יאבד, וכל האחים הולכים למצרים וגם הם צריכים רחמים. כך יעקב נשאר דואג עד שבניו ישובו ממצרים. יעקב, כאסתר, אומר: הכל בידי שמים, ומה שיהיה יהיה.